אתר בית הספר שרת או משרת?

בית ספרי מפעיל אתר בית ספר השייך לפורטל החינוך של העיר רמת גן. בקורס: "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר" אצל ד"ר שרה שדה בסמסטר א' ערכתי  השוואה בין אתר בית הספר לבין הפריטים שאמורים להיות בו ולאחר קריאת המאמר של דר' אברום רותם/ אתר בית ספר שרת או משרת? הבנתי עד כמה האתר שלנו אינו עוסק בלמידה ולצערי, אם לא יחול בו שינוי ממשי באמת לא צריך את האתר.



לפני בערך 3 שנים הוקם אתר בית הספר, מתוקף תפקידי כרכזת מחשבים, הטילו עליי את התפקיד של ניהול האתר וזאת בנוסף לחינוך כיתה א' ולימוד מחשבים ב-8 כיתות א' – ד'. לא היה לי מושג אילו תכנים עליי להעלות לאתר והייתי "גונבת" רעיונות מאתרים אחרים. בנוסף בכל טקס הייתי צריכה לצלם תמונות, להעלות לאתר וגם להיות עורכת תוכן של טקס זה או אחר. כיום, אני יודעת כי העבודה צריכה להיעשות ע"י כל צוות בית הספר, יש צורך במרחב פתוח לכל כתה שהאחראי עליו הוא מחנך הכתה. עם יחידות לימוד מתוקשבות ושיעורים מתוקשבים.


עפ"י עקרונותיו של דר' אברום רותם, לפני שנה האתר לא היווהמרחב מקוון ו/או המציג למידה מקוונות כלל וכלל.


השנה חזרתי לבית הספר לאחר שנת שבתון עם מידע שצברתי במסגרת לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים במסלול התקשוב, בעקבות הידע שצברתי בנושאים שונים הקשורים לתחום הטכנולוגי בכלל ובנושא אתר בית הספר בפרט, בניתי ושידרגתי את אתר בית הספר מן היסוד, החל מבניית לוגו לבית הספר שלא היה קיים כלל וכלל המתאים לייחודיות בית הספר, הלא היא: "אומנות התקשורת" וכן הוספתי מידע רלוונטי ועדכני לדוגמא: מקצועות העשרה בבבית הספר, דרכי הגעה ומפה לבית הספר, הצגת הפרופיל הבית ספרי, חדשות ועדכונים שוטפיםמהנעשה בקהילת בית הספר, תמונות עדכניות מהווי בית הספר ועוד. בנוסף, מינתי תלמידים לנאמני מחשב, בעלי תפקידים שונים באתר, שלכל תלמיד יש פונקציה משלימה לחברו במטרה ליצור שיתופיות ומעורבות אקטיבית באתר המהווהתחושת שייכות לתלמידים, לדוגמא: ישנו צוות צילום, צוות אירועים, צוות מדור הספורט ועוד.
בזכות לימודיי בקורס:  "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות" בו למדתי את שפת הHTML, אני יכולה לעצב את האתר ולשדרגו מבחינה עיצובית, שגם הוא חלק שמוסיף מאוד בפן החזותי. 
יחד עם זאת, לפי מאמרו של אברום רותם: "אתר בית הספר שרת או משרת?" אין כיום באתר בית הספר  קבוצות למידה לכל מקצוע נבחר והמטרה "סביבת לימודים מקוונת" עדיין לא מומשה. בית הספר נמצא בתהליך של שינוי ולהערכתי גם השימוש בקהילות לומדים יגיע בעתיד הלא רחוק לידי מימוש.

לפניכם קישור לאתר בית ספרי:
http://www.ramat-gan.info/school/armonim/

שיעור סינכרוני בעקבות אסון השריפה בכרמל

ביום ראשון,  12 בדצמבר 2010 התקיים שיעור סינכרוני  בגיאוגרפיהבנושא: "אסון השריפה", שהוקדש לזיכרו של אלעד ריבן ז"ל, תלמיד בית הספר הריאלי בחיפה שנספה בשריפה בעת שחש להציל חיים.

בשיעור השתתפו תלמידי כיתות ז' מכל רחבי הארץ שכללו 210 בתי ספר מדן ועד אילת, כולל בית ספרי.
לצורך הכנת השיעור נכנסתי לאתר מט"ח דרך קישור שנשלח לכל בית ספר, היה צורך בהורדת תוכנה וניסוי כלים אשר כללו, בדיקת קשר עם המנחה של השיעור הסינכרוני, השתמשנו באמצעי תקשורת שונים כמו: אייקון של הרמת יד כאשר מבקשים את רשות הדיבור, אייקונים של הבעת רגשות ועוד סמלים שונים. דבר שאפשר סדר, ארגון ובעיקר תקשורת תקינה בין כל המשתתפים.
המנחה הסבירה באופן בהיר, לפני תחילת השיעור המקוון את השימוש בסמלים, היכן נמצא הלוח בו יוצגו התכנים וכמו-כן את השימוש בסמלים השונים. בית ספר שהצליח לשמוע את קולה של המנחה, אך לא הצליח להשמע קולית, ניתנה אפשרות להעביר מסר כתוב שיאפשר השתתפות למרות שלא נשמע קולית. 
המחנכת של אלעד ז"ל,הגב' מלי צנגוט שהיא גם מורה לגיאוגרפיה, פתחהאת השיעור  במילים לזיכרו ולאחר מכן נסקרו הגורמים האקלימיים שליבו את האש בכרמל וההשלכות הסביבתיות של האירוע ע"י פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים, וד"ר לאה ויטנברג, מומחית להשפעת שרפות יער על הסביבה – שניהם מן החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.
במהלך ההרצאה התלמידים שאלו שאלות והביעו התעניינות רבה בדברים שהוצגו.
זאת פעם ראשונה שאני נחשפת ומשתתפת בשיעור מהסוג הנ"ל.
לדעתי, כיוון שסגנון הלמידה היה שונה והנושא היה מאוד רלוונטי ואקטואלי, הדבר ריתק את התלמידים ואותי וגרם להקשבה כמעט נטולת הפרעות והשתתפות אקטיבית יותר של התלמידים.
השיעור הוכיח שלמידה סינכרונית בזמן אמת עשויה להתאפשר ואף להצליח בתחומי דעת שונים, כאשר אנו נערכים מראש עם מכלול הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לכך.

בתמונה: הכרמל לאחר השריפה הגדולה:

סגנונות למידה

האם סגנון הלמידה של מעביר החומר, קרי, מורה / מרצה, מותאם בדרך-כלל לסגנון הלמידה של הלומד?
האם המלמד יכול להתאים את סגנון ההוראה שלו לכל סגנונות הלמידה של התלמידים? והאם קיימת מודעות אצל המורה לא רק לסגנון ההוראה שלו, אלא לסגנונות הלמידה השונים של תלמידיו?
למדנו בקורס אסטרטגיות מתקדמות ללמידה והוראה, כי ישנו רצף של ארבע סגנונות למידה הבאים בצורה של טווחים:
1. לומד אקטיבי מול לומד רפלקטיבי.
2. לומד סקרני מול לומד תכליתי.
3. לומד סדרתי מול לומד גלובלי.
4. לומד חזותי מול לומד מילולי.
עוד בהיותי פרח הוראה, נחשפתי לסגנונות למידה שונים ומזכרוני עולה שהמדריכה הפדגוגית שמה דגש על שימוש באמצעים שונים, כאשר הייתה באה לצפות בי בשיעורים לדוגמא.
כיום, מניסיוני כמורה בשטח, אני משתדלת לתת מקום לסגנון הלמידה שלי שמאפשר לי להעביר את החומר באופן זורם ובטוח עבורי, אך יחד עם זאת איני שוכחת לרגע כי לתלמידיי יש סגנונות למידה מגוונים ועליי כמורה להתחשב ולהתחבר לסגנונות הלמידה השונים של תלמידיי.
לדוגמא: במסגרת שיעורי המתמטיקה, בנושא בעיות מילוליות, אני כותבת את הבעיה על הלוח, יחד אנו מנתחים את הנתונים, בכך אני מאפשר ללומד החזותי לראות את הבעיה באופן ויזואלי. לאחר מכן אני מאפשרת לכל תלמיד לפתור את הבעיה באופן עצמאי ובכך נותנת ביטוי ללומד הרפלקטיבי- אשר זקוק לשבת ולחשוב על הבעיה באופן אינדיווידואלי. בחלק השני של השיעור כל תלמיד מדווח לכיתה כיצד פתר את הבעיה ובכך הלומד המילולי בא לידי ביטוי שהלא הוא זקוק להסברים והדיונים בכיתה מאוד חשובים לו. בעקבות הדיון הכיתתי על אסטרטגיות הפתרון השונות, נחשף התלמיד לדרכים שונות ומגוונות לפתירת הבעיה ובכך מתאפשר לתלמיד הן לעבוד באופן אישי כדי לפתור את הבעיה מחד והן ללמוד על דרכים נוספות לפתרון מצד שני.
למדתי על עצמי במסגרת ההרצאה בכיתה, כי סגנון הלמידה שלי שזור בכמה סגנונות למידה שונים. מצאתי כי אני לומדת אקטיבית, חשוב לי להיות פעילה בתהליך הלמידה בשיעורים, אחרת אני מאבדת עניין. יחד עם זאת אני מאוד תכליתית ופראקטית ובנוסף, כאשר אני לומדת למבחן, סגנון הלמידה שלי הינו סדתי ולינארי.
חשוב שהמורים יכירו את סגנונות הלמידה של תלמידיהם ולא ישארו שמרניים בסגנונם, כדי שהשיעור יהיה מתוכנן לכל סגונות הלמידה בכיתה וכדי שתלמידיהם יפיקו עניין והנאה בלמידה.

אינטלגנציה רגשית מול אינטלגנציה קוגניטיבית

בעיתון מעריב מתאריך 1.12.2010 ישנה כתבה העוסקת בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות וכלי המיון שבו נמדדת היכולת של הסטודנט להצליח או להכשל בלימודים.
אנו שומעים לא פעם אודות מעמדו של המורה בישראל עקב כשלונותיו בתחומים שונים כגון: מבחן ההתמקצעות במתמטיקה, התרם לא מעט למעמד זה.
כיום, ישנה דרישה להעלות את הרף של הכניסה למכללות למורים וזאת כדי להגביה את רמת המורים במדינת ישראל. המדינה למעשה, מתערבת ויוצרת מדיניות באמצעות תקציבים כמטרתה: העלאת הרף הלימודי והמקצועי של המורים.
הנה הכתבה כפי שפורסמה ביום רביעי 1.12.10:

נכתב ונלמד רבות אודות מבחני ה- I.Q., אך ברצוני להתמקד דווקא ב- E.Q הלא היא האינטלגנציה הרגשית.

אינטליגנציה רגשית הנה מונח מתחום הפסיכולוגיה המתייחס ליכולת או מיומנות האדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. (מתוך ויקיפדיה).

ככל שיש לסטודנט אינטלגנציה רגשית גבוהה יותר, הדבר יאפשר לו להיות חדור מוטיבציה להישגים וכתוצאה מכך להסתדר במצבים חדשים, ימצא פתרונות ויגייס משאבים חברתיים בתועלתו האישית וישתמש בכל הכלים כדי להגיע ליעדו.

על טיפוס ה- E.Q ניתן לומר; "אין דבר העומד בפני הרצון", אדם שיש לו אינטלגנציה רגשית גבוהה, ירצה יותר, יתאמץ יותר ויגיע להישגים מעבר ליכולת ה- I.Q שלן.

דבר נוסף שהאינטלגנציה הרגשית מאפשרת, להתחבר ליכולות האמיתיים ויבחר מקצוע שיהלום את הכישורים שלו ובכך יגיע למימוש הפוטנציאל והיעדים שהציב לעצמו בחיים.

מול טיפוס ה-E.Q יש לנו את האדם בעל יכולת ה- I.Q הגבוה, שלא תמיד יתאמץ, בד"כ נראה אותו מעדיף לעבוד לבד וללמוד באופן אינדיווידואלי ובעל כישורים חברתיים פחות מוצלחים מזה של ה- E.Q.

הצפת מידע ב"עידן החדש"

אשתף אתכם ביום שגרתי, בו אני ניגשת למחשב, ניכנסת לאתר הלימודים בקורסים השונים. אני עוברת בין קורס אחד למשנהו, מנסה ללכוד בעיני את המשימות הנדרשות ממני לזמן הקרוב, עוברת למצגת ששלח המרצה לשיעור הבא ואיך לא, מסתכלת על הביבליוגרפיה הנדרשת לעיוני לצורך המטלה, כך אני מוצאת את עצמי, עוברת ממסך אחד לאחר, מקורס לקורס, שומרת כל מידע בתיקייה המתאימה ואח"כ יוצרת תתי נושאים. אח"כ נכנסת למנועי חיפוש כדי להעזר במקורות שונים וגם אותם שומרת בתיקיות. המעברים ממידע אחד למידע אחר יוצרים בתוכי הצפה של ידע ותחושת בלבול וחוסר אונים, כיצד אני אוכל להשתלט על כל המידע שאגרתי לביצוע המטלות הנדרשות ממני.
בעידן אוטסטרדת המידע, בו אנו חיים, ישנה תחושה שאין אפשרות לחלוש על כל המידע ששועט לעברנו כגלי צ'ונמי ולא פעם נותן תחושה שאני נבלעת בים כמויות החומר, שלא מאפשר לי לעבור למידה תהליכית ולא מאפשר לי עיבוד המידע ועיקולו בקצב זמן שמתאים לי על מנת שאוכל להפוך את המידע לידע אישי ויאפשר הטמעה של הנושאים הנלמדים, עקב אילוצי המערכת לדחוס את כל הידע הנדרש בזמן קצר יחסית.

יחד עם הקשיים וההצפה שקיימים בעקבות עומס המידע, ישנם יתרונות עצומים, כמו נגישות וזמינות לחומר בכל זמן ובכל מקום. בעקבות זאת, נרכשות מיומנויות המאפשרות ניהול נכון של ידע, הבחנה בין עיקר לטפל, יכולת ליצור אינטגרציות והצלבות בין הנושאים השוני, וכן מתפתח מיומנות המסייעת לנו להתבונן על המידע מנקודת מבט ביקורתית ויצירתית (הכוונה שהצפת המידע מובילה אותי למקום בו אני רוצה לתת גם ביטוי למטא ידע  שקיים בתוכי). 

בטיחות ברשת

במסגרת שיעורי התקשוב, אותם אני מעבירה בבית ספרי, אני מלמדת את נושא הגלישה הבטוחה באינטרנט, בכיתות ג' - ו'. אני רואה חשיבות רבה של נושא הבטיחות ברשת, לפני כל נושא לימודי אחר בתקשוב. אנו יודעים כי באוטסטרדת המידע, חשופים ילדינו לגירויים רבים ובינהם גם סכנות מרובות וחשוב כי אנו המחנכיםנשים את נושא הבטיחות בסדר עדיפות גבוה ביותר.

בעבר, העברתי נושאים רבים בשילוב המחשב והטכנולוגיה, אך לא פעם "חטאתי" ולימדתי בשיטות מסורתיות וחשבתי לתומי כי אני מורה המכניסה חדשנות ותקשוב. במסגרת לימודיי לתואר בתקשוב ולמידה, הבנתי כיצד יש להשתמש בכלים הטכנולוגיים וכיצד הם יכולים לסייע בהקניית ידע ובשיפור תהליכי ההוראה.

ברצוני לשתף אתכם בדרכי ההוראה שלי בנושא: "בטיחות ברשת". הילדים התבקשו לגלוש באינטרנט ולאתר במנועי חיפוש שוניםאת הנושא הנ"ל ולהוציא מהאתרים רלוונטיםעשרה כללים חשובים ולצרף מקורות מידע מהאתרים הנבחרים. ההוראה לביצוע המשימה הייתה פתוחה לחופש ביטוי ויצירה כיד הדמיון של כל תלמיד ומעבר לכך הם התבקשו לעבוד בזוגות על מנת לאפשר אינטראקציה בין-אישית וסיעור מוחות. את העבודות שלחו אלי הלומדים בדואר האלקטרוני. הופתעתי לטובה מהיצירתיות של התלמידים, העבודות באו לידי ביטוי בסגנונות עבודה שונות ומגוונות, לדוגמא: יצירת קומיקס, דו-שיח בין שניים, חידון בתוכנת הפאור-פויינט, מצגות ועבודות בוורד. העבודות הנ"ל הוכיחו לי עד כמה טכנולוגיות המידע והתקשורת עשויות להרתם למען הקנית הידע ובשיפור תהליכי ההוראה, הדבר התבטא בעיקר ביכולת להטות את מרכז הכובד ממני המורה המלמדת אל התלמיד הלומד בהנחייתי. בנוסף לכך ישנם רווחים נוספים, כמו היכולת של התלמיד לעמוד מול הכיתה ולהציג את עבודתו המתוקשבת. הייתי גאה מאוד בתלמידיי וביכולתיהם הקוגנטיביים והמתוקשבים, שמחתי להוביל תהליך של למידה, שבסופו של דבר הפך את הלמידה לחוויתית ומשמעותית, הקניתי לתלמידים את המושגים מידע וידע אישי והרגשתי כי הצלחתי להטמיע סוג של חשיבה ולמידה אחרת,מתקדמת חדשנית וטכנולוגית.

ברצוני להציג בפניכם חלק מעבודות שביצעו התלמידים:

סביבת למידה שיתופית

לאחר חופשה ארוכה יחסית מהלימודים, אני חוזרת לפוש אחרון... מאמץ נוסף וגיוס כוחות מחודשים לסיום התואר השני. כן, לא להאמין, אך אני נמצאת בסמסטר האחרון של התואר.

השנה, כפי שכבר סיפרתי בפוסטים הקודמים, חזרתי למערכת החינוך כרכזת תקשוב ומורה למחשבים ברוב השעות. במסגרת תפקיד זה נגזרים תפקידים לא מעטים, כמו: מנהלת את אתר בית הספר, אחראית על נושא שילוב התקשוב בתחומי למידה שונים כגון: כישורי שפה וחשבון וכן שילוב סביבות למידה שונות.

ברמת גן, נכנסההעירייה  לפרוייקט בכלל בתי הספר בעיר, של סביבה מקוונת: Live@Edu, סביבה זו מאפשרת שיתוף מידע ותקשורת בין אנשי החינוך, משרד החינוך, ההורים והעירייה. היא מכילה רכיבים מגווניםהנותנים מענה לניהול מידע אישי וציבורי ובכך ניהול ההוראה הופך ללמידה אישית ושיתופית.

בתי הספר מוצאים כיום כ-60 אלף שקלים בשנה, עבור צילומים וטונר, דבר אשר ייחסך בשימוש הטכנולוגיה המתקדמת ובנוסף יש כאן עניין אקלוגי בדרך זו אנו מצליחים לשמור על סביבה ירוקה יותר. בסביבה זו קיימים שירותים רבים כמו: העלאת מסמכים, שליחת מכתבים, יומנים אישיים וציבוריים ועוד.  

כמו -כן, מבחינה משפטית וחוקית,אישורים שונים הופכים להיות באופן אוטומטי וללא בירוקרטיה מיותרת לקבילים וזמינים מול משרד החינוך לדוגמא: אישור טיולים ואישור פרסום תמונות ילדים באתר הבית ספרי. בסביבה זו קיים כלי לסינון אתרים, דבר המונע חשיפה לפרסומות מיותרות והופך את הכלי לסביבה לימודית ובטוחה.

לאחר שעברתי הדרכה אישית בנדון, בימים אלו אני מנסה להטמיע את הסביבה הזו עבור תלמידיי, התהליך הינו מעניין ומאתגר, כי גם אני  נמצאת בלמידה של סביבה זו וכל הזמן אני מגלה כלי נוסף, שיכול לשרת אותי למטרות ההוראה והלמידה.

אחד היתרונות שמאוד מצאו חן בעיניי הוא יצירת סביבה שיתופית מצומצמת לכיתה מסויימת, בה התלמידים והמורה מעלים תכניםמשותפים של חומרי למידה.
בשיעור האחרון, בקורס "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים" שוחחתי עם ד"ר הסגל אלון על סביבה זו והעליתי מספר יתרונות שסביבה זו מאגדת בתוכה, הופתעתי מתשובתו של המרצהשפתחתה לי ערוצי חשיבה נוספים, כי עלינו לבחון כל סביבהבעיניים ביקורתיות ולנסות להבין, מה מטרת המשווקים של סביבות כאלה או אחרות. לדעתי, גוגל לדוגמא, נותנת סביבות מתוקשבות ופתוחות יותר, יחד עם זאת הלומד נחשף לסביבה פחות בטוחה שהאינפורמציה והפרסומות שעוברות דרכה, בדרך כלל אינן ראויות להיחשף במוסד חינוכי.  

היי דרומה לאילת...

בשבוע האחרון לקחתי פסק זמן, כדי לנצלו לבילוי משפחתי ולזמן איכותי, יחד עם ילדיי ובן זוגי. לאחר שנה בה הרגשתי כי "נטשתי" אותם בעקבות עומס המטלות הלימודיות, החלטתי כי אני לא חושבת על שום דבר, מלבד להנות ולנפוש באילת החמה. אך, כמובן, שלא צלח הדבר בידיי וכל זמן הנסיעה הארוכה דרומה נדדו מחשבותיי: "מה יהיה עם הבלוג שלי?" מה אכתוב?" עוד אני מהרהרת וברדיו נשמע כתב לעינייני חינוך, המספר אודות בית ספר בפתח תקווה, שהרשויות ומשרד החינוך גאים בכך שהפכו את בית הספר למתוקשב. אך, הלכה למעשה, הוריי התלמידים חוייבו לרכוש לילדיהם מחשבים ניידים בעלות של 2000 ש"ח לאחר ספסוד. ההורים כעסו ואף ועד ההורים טען כי לא כל ההורים יכולים להרשות לעצמם רכישת מחשבים ואת רב הסכום הם אלה שנותנים ולא הרשויות. אך כמובן, בל נשכח שבנוסף למחשביםזקוקים להכנת תשתית מתאימה , הכשרת צוות מורים, ציוד טכנולוגי ועוד, שבוודאי חלק מעלויות אלו יצטרכו ההורים לספוג והשאלה האם שינוי שמצריך עלויות גבוהות כל כך מצד ההורים, יתאפשר ברמה שיוויונית לכל נפש. או נתקל שוב בהגברת הפערים מהדלת האחורית, שמי שחזק כלכלית ידהר קדימה לעבר הקידמה ומי שלא ישאר מאחור.
אני מצפה ומקווה לראות קרוב את בית ספרי עושה את השינוי והמעבר לבית ספר מתוקשב עם כיתות חכמות, לפטופים לכל התלמידים וכמובן צוות מורים מקצועי ומיומן. 
אני יודעת שישנן חברות הייטק ועמותות התורמות לבתי הספר ומסייעות בהקמת חדרים ממוחשבים ללא מטרות רווח כדוגמת עת הדעת"
אני מצרפת סרטון של פרוייקט "עת הדעת": 

השפעת הגלובליזציה על החינוך והטכנולוגיה

בעקבות כניסת העידן הטכנולוגי בכל מקום ותחום, אנו עדים להשפעת הטכנולוגיה גם בתחום החינוך בכלל, החל בבתי הספר וכלה במוסדות להשכלה גבוהה.


הטכנולוגיה המתקדמת והתפתחות האינטרנט בקצב מטאורי הובילו את העולם לגלובליזציה שיש לה יתרונות וחסרונות:


אני רוצה להתמקד ביתרונות הגלובליזציה שמאפשרת ללומד זרימה של מידע עדכני ומהיר, מכל קצוות העולם ובכך חושף את הלומד למגוון חומרים שמסייעים לו לראותם מזוויות שונות ומפן תרבותי אחר ומגוון.


כפי באומן כתב בשנת 2002:


"כשזמן התקשורת מתכווץ עד למימדיו האפסיים של הרגע, למרחב ולגבולותיו כבר אין כל השפעה, לפחות על אלה שמסוגלים לבצע את פעולותיהם במהירות הדואר האלקטרוני".


אמרה זו שנכתבה ב2002, מקבלת תוקף ומשמעות רחבה במהלך התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות, בהן ניתן לראות כיצד הטכנולוגיה הסתעפה והתרחבה בכלים הטכנולוגיים השונים.


בעולם של מוצרי המידע המרחק והזמן חסרי משמעות וקווי התקשורת הולכים ומתרחבים העלות של קווי התקשורת קבועה ולא עולה בעקבות ההתרחבות.


בהיסטוריה נוכחנו לראות כי הלאומיות וההתבדלות הובילה למלחמות עולם ויש הרואים בגלובליזציה כפתרון לשלום עולמי. ישנו מכנה משותף של מטבעות, לדוגמא מטבע היורו, דוגמא נוספת: השפה האנגלית כשפה בינלאומית ולכן נלמדת ברב בתי הספר בעולם, המאפשרת יצירת קומינקציה בין אנשים מכל קצוות תבל.


יחד עם זאת, בל נשכח כי הגלובליזציה על יתרונותיה תחליש את הייחודיות והלאומיות של דתות, מדינות ותרבויות שונות, דבר שיגרור להחלשת האוכלוסיות החלשות ולהעצמת הקפיטליזם.

השאיפה שלי כמורה, לאפשר לתלמיד המשתמש בטכנולוגי, להנות מיתרונות הגלובליזציה.יחד עם זאת לסייע לו ליצור את הווסתים והסננים, להבדיל בין טוב לרע ולשמור על האינדווידואליות שלו.

לפניכם סרטון על משמעויות הגלובליזציה בעולם אצל אנשים שונים:

מעמדה של האישה בארץ השמש העולה

במסגרת עבודתי בנושא: מדיניות התקשוב ביפן, נחשפתי לפן נוסף הנוגע במעמד האישה, יעדיה והמצופה מרמת תפקודה בחברה היפנית. ההתייחסות אל האישה, בעיקר כגורם מרכזי בבית, הפתיעה אותי והשאירה אותי עם שאלות: האם יפן כמדינה שמתקדמת בתחום הטכנולוגיה והחינוך, גם מתקדם למעמד וזכויות האישה?

מערכת החינוך ביפן הינה מערכת בעלת סטנדרטים מאוד גבוהים ונוקשים הדורשת מהתלמיד יכולות מקסימליות המתבטאות באיכות הלמידה ובשעות לימודים מרובות במהלך היום וכן מתן כבוד טוטאלי לנושאי הסמכות.


בתרבות היפנית, חלוקת התפקידים בתוך התא המשפחתי הינם ברורים מאוד, לכל אחד מהפרטים במשפחה ישנו מסלול קבוע מראש. כאשר תפקיד האב הוא ללמוד, לעבוד ולפרנס את משפחתו, מצופה מן האם להיות עקרת הבית, הדמות המרכזית והדומיננטית, שאמורה לספק את כל צרכי הבית ולדאוג לילדה עוד בהיותו ברחמה, כאשר היא נעמדת מול הקונפליקט הדואלי, מצד אחד לתפקד כאם וכרעיה ומצד שני, אם ברצונה לפתח קריירה אישית, היא חייבת לקחת בחשבון בתרבות היפנית בה היא חיה, שלא תינתן לה תמיכה בשילוב התפקידים ולכן אחוז גבוה של נשים יפניות מוותרות מראש על הצורך בהגשמה עצמית במישור המקצועי.


מגיל ארבע כבר מתחילה בחברה היפנית התחרות להכניס את הילד למערכות החינוך הטובות ביותר שהמטרה היא לטווח ארוך בו התלמיד יוכל להתקבל לחטיבות הביניים, התיכונים והאוניברסיטאות היוקרתיים ביותר. כל סגנון הלמידה במערכת החינוך מושתת על שינון ולמידה כאשר ישנו קו אחיד ומתואם בין כל מוסדות החינוך ביפן, אין מקום לאינדיודואליות, או למידה המתבססת על סקרנות ורצון ללמוד. יחד עם כל מה שנאמר לעיל, בשנים האחרונות מתגלה תופעה של התרופפות המשמעת המתבטאה באלימות של התלמידים מאחר ואין התייחסות לצד הרגשי והאישי של התלמיד.


מערכת החינוך ביפן מפעילה לחץ רב הן על התלמיד והן על המורה ובנויה על דחיסת חומרים רבים בזמן קצר יחסית לכמויות החומר.בשנים האחרונות נעשה נסיון לצמצום כמות החומר הנלמד בכדי להפחית את הלחץ על המוסדות החינוכיים, תוך מתן שיעורי למידה בלתי פורמאליים כמו: שיעורי מחשב, ביקורים במוזיאונים ושיחות באנגלית המקלים על הלחץ הרגשי והנפשי של התלמיד היפני.
לשמחתי, תוך כדי עבודה, גיליתי כי בשנים האחרונות חלות תמורות בכל הקשור להתגמשותה ההדרגתית של מערכת החינוך ביפן וכן במעמדה של האישה היפנית ותפקודה בתא המשפחתי. אך עדיין ארוכה הדרך הבייתה והמצב אינו אידיאלי, כפי שהיה מצופה ממדינה מתקדמת כל-כך.
כאשר אני מסתכלת על עצמי במשולש: אם - רעיה ואשת קריירה, במסע בו אני פוסעת, אין לי ספק שללא עידוד ותמיכה מצד שותפי לחיים ומשפחתי וסביבתי הקרובה, לא הייתי יכולה למצוא את המשאבים הנפשיים והאינטלקטואלים ולתת את המירב בשלושת הקודקודים בהם אני מתפקדת. ועל כך אני מודה לסביבה התרבותית שקיימת במדינת ישראל שמאפשרת לאישה, במידת מה למצוא את האיזון בין פיתוח והגשמה עצמית מחד ושמירה על התא המשפחתי ויציבותו מאידך.
כולי תקווה שמעמד האישה ילך וישתפר ביפן ובכל העולם בכלל, כי לנו הנשים יש את העוצמה והכח, את החכמה ובעיקר את הבינה שניחנה בה האישה, המאפשרת את האינטגרציה במישורים השונים (עוד הרבה לפני התפתחות עידן הטכנולוגיה). 

גוגל על כליו השונים

כבר בסמסטר הראשון , למדנ בקורס "טכנולוגיות ידע בחינוך" עם ד"ר גילה קורץ על מנוע החיפוש Google ונחשפנו למגוון כלים שמספק מנוע זה. המאפשר טווח רחב מאוד של יישומים ואפליקציות שבבעלותו באפון ישיר או עקיף, כגון: גוגל דוקס, פיקאסה, גוגל תרגום ועוד. 
בסמסטר השני למדנו להכיר הלכה למעשה את היישום Blogger, גם הוא מבית היוצר של גוגל, שאיתו אנו עובדים כיום על פרוייקט הגמר שלנו, הלא הוא "בלוג הלמידה".
אתמול במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה", חשפה אותנו ד"ר חגית מישר טל לשני כלים נוספיםמהתפריט הרחב של גוגל, הראשון שבהם הוא: גוגל סקולר, כלי זה מסייע לנו במציאת אתרים למאגרי מידע אקדמיים רלוונטים ומסנן את השאר או כפי שאמרה ד"ר מישר - טל: "חצי מיפוי של מחט בערימת שחת".
מידע נוסף שנותן לנו הכלי הוא כמה מאמרים ציטטו מאמר מסויים שבחרנו ומכך אנו למדים על האיכות והרלוונטיות של המידע לצרכי הלמידה שלנו. כמו - כן ישנו קישור מתחת למאמר הנקרא: מאמרים בנושא זה, אשר מפניםאותנו להעמיק בנושא.   
הכלי השני שאליו נחשפנו הינו גוגל בוקס (google book) שהוא מיזם נוסף של גוגל. יישום זה מאפשר לצפות בספרים סרוקים בגרסה דיגיטלית. כלי זה יכול לעזור לנו המורים, להפוך את הספרות הנדרשת לנגישה, אטרקטיבית ואינטראקטיבית בכדי לעודד את ציבור התלמידים לקרוא, דבר אשר בעידן הדיגיטלי הולך ונחלש.
כך יוכלו התלמידיםלהשתמש בטכנולוגיה לצורכי הפדגוגיה. ישנן גירסאות שונות של סריקה ופתיחה של הספריםבגיןזכויות יוצרים - ניתן לראות שיש ספרים עם הרשאה לפתוח את הספר כולו וישנם ספרים המאפשרים טעימות בלבד מתוכנם.
יש כאלו שיסברו שזהו חיסרון הגוגל בוקס, כיוון שלא כל הספרים ניתנים לסריקה מליאה, אך אני רואה בזה פיתוי לקורא לרצות לגשת לספר עצמו ולקרוא את מלוא תוכנו ואף בשלב מתקדם הנגישות לספרים תלך ותתרחב, כשהטעימות ימנפו את הרצון לחזור לקריאה כדי לשפר את עולם התוכן הפנימי ולהעשיר את הידע הלשוני - שזהו עוד נושא בפני עצמו ברשומה אחרת....

מנהל התקשוב כמוביל שינוי

בשנת תשע"א אחזור לבית הספר משנת שבתון עמוסת חוויות ורשמים לימודיים שהצליחו לחולל בי תהליך של שינוי, בכל מה שקשור ליחס בין למידה וטכנולוגיה.
בעקבות שנת לימודים זו, אני חשה שהשמיים הם הגבול, אני חדורת מוטיבציה, והתלהבות להפוך את מקורות הידע שרכשתי, שנהפכו לחלק מזהותי המקצועית, לנחלת הכלל.
בשנת תשע"א, אני משנה את כובעי ההוראתי ממחנכת כיתות א'-ב', למורה מקצועית בתחום התקשוב. שאיפתי היא להיות סוכנת שינוי ולהוביל מהלך שהטכנולוגיה תהווה מרכיב משמעותי בתהליך הלמידה. כדי להוביל שינוי ברמה היישומית החלטתי להיעזר בכלים ובידע שאקבל, תוך כדי עבודת חקר, במסגרת הסמינר בה אבדוק את עמדות המורים בבית ספרי, כלפי שילוב התקשוב בלמידה. חלק ממטרותיי בעבודת המחקר: לזהות מורים פוטנצייאלים שיוכלו להוביל יחד איתי את השינוי, וכן לזהות את קבוצת המורים החוששים מהשימוש בטוכנולוגיה והגורמים לחששותיהם. האם המניעים הם פסיכלוגיים?, קוגנטיביים?, קושי בשינוי התפיסה השמרנית? ולאחר שאקבל את הממצאים ואנתח אותם, הדבר יסייע לי ליצור את הסביבה המתאימה לקראת הובלת השינוי.
ברור לי כי שינוי הוא  תהליך והדרך חשובה לא פחות המתוצאות. אני חדורת אמונה כי התהליך יגע הן בתלמידים והן במורים ויצור שינוע של תהליך הלמידה ושילוב הטכנולוגיה במידת האפשר.
ניצן ראשון שכבר פרח, בעצם העובדה שהמערכת הבית ספרית, נותנת בי אמון ומאפשרת לי להחדיר את תפיסתי הטכנולוגית ושיחררה אותי מחינוך כיתה כדי להתמקד בהחדרת הטכנולוגיה לבית הספר.

טכנולוגיה חדשה ולמידה

בעקבות קריאת המאמר: "טכנולוגיה חדשה ולמידה, מדיניות ויישום באנגליה 1980 - 2010" של ברידג'ט סומק מצאתי לנכון להגיב על מספר דברים שעלו מתוך המאמר ואתמקד בקושי ובפער שקיים עד היום בין רמת הידע הטכנולוגי שנמצא ברשות המורה לצורך למידה לעומת התקדמות הטכנולוגיה בקצב מהיר. פער
זה הולך ומעמיק ואינו מאפשר השקה ושילוב של הטכנולוגיה החדשה במערכת החינוך, מאחר והמורים אינם מאמצים את הכלים הטכנולוגיים המתקדמים, כדי לשפר את דרך ההוראה שלהם ולאפשר חשיפה נרחבת של הכלים הנ"ל לתוך עולם הלמידה של התלמיד.
עוד בשנות השמונים, השכיל ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר להיות בעל ראיה עתידית ומתוך נסיונו האישי, בו שילב בדרך עבודתו את הטכנולוגיה, דבר שאפשר לו להתייעל, עוד הוסיף ואמר כי "הטכנולוגיה הפכה להיות חלק מהחיים של העובד  ועכשיו יש צורך להעביר זאת לחינוך". מתוך גישה זו שרי הממשלה באנגליה שמו מקום ודגש לחינוך הטכנולוגי בבתי הספר מתוך חשיבה שההשכלה הטכנולוגית עשויה לתרום באופן משמעותי לכלכלת המדינה בעתיד. בשטח השערה זו לא אוששה באופן מלא למרות התקציבים והמשאבים האדירים שהושקעו.
לדעתי, שיפור ההוראה באמצעות הטכנולוגיה הינה בלתי נמנעת ואינה חלום, אך מצד שני, אם לא יושקעו במורים: 
א. שינוי תפיסתי ביחס לטכנולוגיה בפדגוגיה לעומת הגישה המסורתית.
ב. יושקעו משאבים דידקטיים שיאפשרו למורים העשרה ולמידה ע"י השתלמויות והדרכות בתחומים שונים.
ג. השקעה בתקציבים כדי לאפשר ללמידה ושינוי התפיסה להתרחש באמצעות כלים טכנולוגיים חדישים.
כיום, במדינת ישראל של שנות האלפיים קיימת מודעות גבוהה מאוד בחשיבותה של הפדגוגיה ושילובה בטכנולוגיה. יחד עם זאת עדיין לצערי, אחוז מאוד גבוה של המורים עדיין נמצא מאחור ונוצר פער בינם לבין הדור הצעיר שנולד לתוך העולם הדיגיטלי וכולי תקווה כי ציבור המורים ברובו ישכיל לראות את הטכנולוגיה ככלי עזר ולא ככלי נגף, אי שינוי התפיסה יהפוך את המורה ללא רלוונטי לצערינו, עבור תלמידיו.

הוספתי סרטון המציג את שילוב הטכנולוגיה בהוראה, באמצעים הקיימים כיום (רובם מתרומות):
למשל: המורה לאסטרונומיה מלמד בעזרת תוכנות לחישוב והצגת מיקום כוכבים, דוגמא נוספת
לצורך תרגול לוח הכפל משתמשים בתכנות לולאות וכדו', .

HTML - Hyper Text Markup Language

במסגרת הקורס: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת", התחלנו ללמוד בסמסטר הקיץ את שפת התגיות, הלא היא HTML, אשר באמצעותה ניתן לעצב וליצור דפי אינטרנט.

לצערי, נבצר ממני להיות נוכחת בתחילת השיעור והגעתי רק במחצית השניה של השיעור. על הלוח הייתה מצגת, אשר הראתה המון סימנים ואותיות. גם ככה מצב רוחי לא היה טוב במיוחד, מה גם שרמת הריכוז שלי לא הייתה במיטבה. ניסיתי בכל זאת להבין משהו, אך אלו היו חלקי מידע ולא בדיוק הבנתי מה עושים הסטודנטים.
הגעתי הביתה, התיישבתי מול המחשב ואיך לא, נכנסתי לדף הבית של גוגל, שם הקלדתי: HTML. מיד נפתחה רשימה של מדריכים לשפת ה- HTML. לא הייתה מאושרת ממני, אט אט הדברים בשיעור התבהרו וגיליתי כמה זה פשוט וקל. הצלחתי לבצע את התרגיל שהמרצה נתן לנו לעבודת בית ואפילו התקדמתי קצת יותר בעקבות המידע שנחשף בפני באינטרנט. וכך הפך המידע לידע, בו השתמשתי בתרגיל הנוסף שאותו היינו צריכים לשלוח.
תרגיל נוסף שקיבלנו  בקורס זה היה, לפתור חידה בת 24 שלבים ובכל שלב היינו צריכים לשנות את כתובת האינטרנט כדי לעבור לדף הבא. בשלבים הראשונים של החידה הופיעו רמזים ואחר כך הופיעה רק מילה אחת שהיא למעשה הרמז. כדי לפצח את הרמז, נעזרתי איך לא באתר גוגל, כדי להשיג את המידע הדרוש.
כיום, בעקבות השינויים שמתחוללים בעולמנו עם שילוב הטכנולוגיה- אנו מוצפים במידע רב. הבעיה שעומדת בפנינו היא לא להגיע למידע אלא להפוך את המידע לידע רלוונטי.
תפקדינו כמובילי התקשוב במערכת החינוך הוא להעביר לתלמידינו כלים ומיומנויות אשר יסייעו להם להפוך את המידע הרב לידע, איך לדעת מה טפל ומה עיקר- דבר המזכיר לי את הקורס "מורים מובילי שינוי" (איך שהכל מתחבר...) בו למדנו לנתח יחידות לימוד מתוקשבות.
ידע הוא מידע שעבר תהליכים של עיבוד, הבנה ניתוח והערכה, כפי שלמדנו אצל ד"ר שרה שדה.
ילדים מוצפים כיום במידע עצום ורב ותפקידינו המורים ללמד את ילדינו לדעת למפֹּות ולסנן את המידע, ללמוד להעריך ולהתאים את המידע לצורכיהם.
כך נצליח לגדל ילדים עם חשיבה ביקורתית, עם כיווני חשיבה יצירתיים בשילוב המחשב כמובן!

  

פיתוח יחידת לימוד

במסגרת לימודיי בקורס טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה התבקשנו לתכנן ולפתח יחידת לימוד כלשהי, כאשר היחידה מתבצעת בהיי לרן, קרי, למידה מרחוק. כאשר כל הלמידה מתבצעת דרך המחשב.
תחילה הייתי צריכה להגדיר את תחום עולם התוכן ואוכלוסיית היעד שתלמד ביחידה, ובנוסף מה יהיו התוצרים של התלמידים, אישיים וקבוצתיים.
בעבודה זו עברתי תהליך למידה של ממש והתפתחות אישית הן מבחינה פדגוגית והן מבחינה טכנולוגית. הייתי צריכה לתת את הדעת לתכני הלמידה והפעילויות שישולבו ביחידת הלימוד. יחד עם בן זוגי לפעילות, העלנו רעיונות ומחשבות, שינינו את הפעילויות אין ספור פעמים, כדי שיתאימו לנושא אותו בחרנו וכמובן לאוכלסיית היעד. למדתי שכדי שהפעילות תעודד למידה אקטיבית יש לשים דגש גם לצד העיצובי של היחידה, כמו למשל: אותיות בגודל וצבע אחיד, שהמלל של ההוראות לא יהיה עמוס מדי, שכל פעילות תהיה קשורה באופן ישיר לפעילות הקודמת, כדי שגם הלומדים יעברו תהליך למידה מדורג.
ניסינו לפתח שיתוף פעולה בין התלמידים באמצעות הגוגל דוקס וכלי הויקי.
בנוסף, הכנסנו גם פעילויות המשלבות הנאה ויצירתיות כמו: יצירת קולאז' באמצעות תוכנת הפיקאסה ולשם כך הכנסנו מדריך אודיו-ויזואלי שיצרתי בקורס קודם.
הרגשתי כי בפיתוח יחידת הלימוד שילבתי ידע קודם שהיה בשימוש אמצעים טכנולוגיים כמו: הכנסת אנימציה באמעות הפלאש וגם כאלו שלמדתי במסגרת התואר כמו: הגוגל דוקס. יחד עם זאת למדתי גם את סביבת ההיי-לרן, אשר הייתה לי חדשה לגמרי וכל פעם גיליתי ולמדתי משהו חדש. כשהגענו לתוצר הסופי הרגשתי כי ממש ילדתי תינוק חדש וכמו כל אם יהודייה הייתי גאה בו מאוד. 

השמיים הם הגבול..

ביום רביעי האחרון, היה זה היום האחרון לסמסטר השני, יום זה היה מהול בהתרגשות, עניין והפתעות.
בתחילת היום הגיעו לכיתה, פאוזייה ועבדאללה הזוג המקסים עם כיבוד טעים שכלל עוגת סולת טעימה, קפה אוטנטי ושאר ירקות ועל כך כל הכבוד על היוזמה המבורכת!!בהמשך השיעור, הגיעה אלינו מרצה אורחת, בשם אירית בנין, בין שאר עיסוקיה מורה ומדריכה המלמדת בבית הספר "גניגר" בחיפה. זהו בית ספר לאוכלוסיה עם ליקויים אינטלקטואלים התפתחותיים. אירית שיתפה אותנו בעשייה הבית ספרית, תוך שילוב הטכנולוגיה.
בבית הספר התלמידים לחינוך מיוחד אינם מסתפקים בלמידה מסורתית, אלא משלבים את הטכנולוגיה ומשתמשים בתוכנות מתקדמות המאפשרות להם להגיע לתוצרים כמו: עריכת סרטים ואנימציות.
אירית סיפרה לנו כי לנו כי התלמידים שמחים לראות את עצמם מופיעים בסרטונים והדבר גורם להעלאת הדימוי והבטחון העצמי שלהם. וכן הוסיפה, כי תלמידים מחינוך הרגיל מגיעים לבית הספר לחנוך את התלמידים ומכינים פרוייקטים משותפים יחד עם התלמידים בבית ספר "גניגר". 
ניתן היה לראות כי, בבית הספר שזורה נשמה ואהבה בתוך העשייה, דבר המאפשר את האימרה:
"השמיים הם הגבול וכשתלמד לעוף תבוא הרוח"
אני מצרפת לנוחיותכם את הקישור לאתר בית הספר:
http://www.genigar.org/yediot-genigar/

שיהיה לכולנו חג שבועות שמח, בהצלחה בבחינה ובעבודות,
מיכל

אוטונומיה בבתי הספר

במסגרת הקורס סוגיות במדיניות החינוך נתבקשנו להגיב על מאמרו של פרופ' וולנסקי: אוטונומיה לבתי הספר – למען יעילות בית ספרית ושיפור – המקרה של ישראל
לאחר קריאת המאמר לא יכולתי להישאר אדישה כלפי הנאמר; כאחת השייכת למערכת החינוך, הדבר הוא בנפשי ויש לי נגיעה אישית.
אני נמצאת 11 שנים במערכת ובמהלך השנים הללו חלו תנודות שונות במערכת החינוך שהחלו כתוצאה ממדיניות שונה שהובילו שרי חינוך שונים.
אני מסכימה עם כך שיש מקום לתת אוטונומיה ומרחב פעולה לניהול עצמי של בית הספר בהתאם לחתך האוכלוסייה וצרכיו המגוונים. כאשר מנהל מתנהל באופן אוטונומי ועצמאי ויודע לזהות את הצרכים הספציפיים של אוכלוסיית היעד ובמקביל לאתר את המורים בעלי הפוטנציאל וכישורים מתאימים להעצמת אוכלוסיית היעד הספציפית לבית הספר תוך כדי עידוד יוזמות של צוותי הוראה ושינוע פרויקטים המותאמים לתלמידים מחד, ומותאמים לכישורי המורה מצד שני.
מנהל שיש בידו את האפשרות והגמישות להאצלת סמכויות לצוות עימו הוא עובד, הדבר יאפשר תחושה מצד הצוות של אחריות ומעורבות אישית גבוהה יותר. יחד עם זאת ישנו פאן נוסף שחייבים לתת עליו את הדעת והוא נושא תגמול המורים בשכר ובקידום מקצועי, שיהווה מנוע פנימי למוטיבציה של המורה לעשייה.
כמו – כן, שעצמאות בתי הספר בתחומים השונים ובמשאבים תתגבר עם מינימום התערבות של משרד החינוך, יוכל צוות בית הספר לצמוח ולגדול ולהשיג את המטרות והיעד אליהם הוא שואף.
האוטונומיה התקציבית תאפשר להנהלת בית הספר להתייחס לצרכי התלמידים והמורים באופן מעמיק ואינדיבידואלי ובכך מעמד המורה שנמצא במקום ירוד יוכל לעלות בעיני התלמידים, ההורים והציבור הרחב.


לדעתי, הדבר ידרבן אנשי הוראה מעולים להשתלב בקרב בתי הספר.

קריירת ההוראה, לא לכל החיים?!

בכתבה שהתפרסמה היום, בעיתון: "ישראל היום" שר החינוך, גדעון סער הגיע למסקנה: כי מורים  צריכים לכהן בתפקידם, אך ורק 10 שנים ולהמשיך הלאה.
הלאה? לאן? האם שמגיעה דיעה כזו, שרואה את ההוראה כמקצוע זמני מחד ומד שני דורשת מהמורה מקסימום מיומנויות, איכויות וכישורי למידה שהתלמיד יפיק את המיטב, כיצד יכול המורה שרואה את מקצועו כדבר זמני, שלאחר מספר שנים הוא צריך להמשיך הלאה ובתוך ההלאה, נמצאים כל כך הרבה סימני שאלה:
מה צופן העתיד? האם שר החינוך שמתווה את מדיניות החינוך במדינה, מכין גם תוכניות מגירה שיאפשרו למורים הפורשים ממקצועם, אפיקי תעסוקה אחרים???
או, האם החשיבה על עתידו המקצועי של המורה צריכה להיות יצירתית יותר שתאפשר למורה, לראות במקצועו סוג של שליחות ותאפשר למורה בתוך הטווח הרחב של מקצועות ההוראה לגלות את כישוריו ותוך כדי כך להתפתח ולהתמקצע בתחומים בהם הוא מגלה עניין. פתרון זה, נראה לי הרבה יותר רלוונטי לעתידו המקצועי של המורה ואף ישביח ויקדם את רמת המוטיבציה והמעורבות שלו בתחום בו הוא הופך למומחה.

 אני רוצה לשתף אתכם בתהליך שאני עוברת: לאחר 10 שנות הוראה בשכבת הגיל הרך, בנוסף לימדתי מחשבים, בשילוב שני התחומים, התגבשה אצלי במהלך הזמן המחשבה והתחושה, כי הייתי רוצה להמשיך בתחום ההוראה מחד, אך להתפתח בתחום התקשוב ולהתמקד בו מאידך. אני חושבת כי חשוב שכל מורה התפתח ויתקדם כדי שיהיה מעודכן ואקטואלי, אך יחד עם זאת בל נשכח את הניסיון של כל מורה, שמהווה מקור כח שמסייע למורה, לנצל את מקסימום המשאבים הנמצאים ברשותו.

http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2010%2F04%2F30

העתיד כבר כאן!

הגן של בני הצעיר (בן 5, בגן טרום חובה) נבחר להיות גן ניסויי מטעם גף יזמות וניסוי במשרד החינוך.
בגיל הגן מכירים הילדים את המחשב ככלי משחק ומעטים מאוד זוכים להכיר את השימוש והיתרונות שיש לשימוש במחשב.
בגן בו לומד בני, נחשפים הילדים לכלים טכנולוגים שונים ועשירים. ומדוע אני משתפת אתכם בכל זה?
השבוע, צפה בי, בני המתוק כאשר עבדתי מן הסתם על מטלה במחשב.
 "אמא, מה גם את יודעת לעבוד בתוכנת הפאור פויינט?" שאל אותי בני. הסתובבתי אליו נפעמת ומתפעלת וביקשתי ממנו שיחזור על שאלתו, כלא מאמינה שאמר את המילים power point מבלי להתבלבל.
הושבתי אותו על ברכיי והוא הראה לי כיצד הוא יודע לעבוד וליצור מצגת...

לא אחת, אני נתקלת בתגובה של מבוגרים, כלא מאמינים שילדים צעירים ערכו ויצרו בעזרת הטכנולוגיה תוצרים שונים, כמו מצגות למשל.
הדור הצעיר נולד אל הקדמה ואנו חייבים לשרת דור זה וללמדם כיצד להשתמש בה בצורה מושכלת ונבונה.
וכמובן להאמין בהם - כי אכן הם עתידנו.
משיטוטיי ביו - טיוב, בחיפוש אחר סרטון אחר לגמרי מצאתי את הסרטון הבא, תהנו...

ויקי - למידה שיתופית

השבוע שמענו הרצאה על סביבת הויקי מפי ד"ר חגית מישר - טל.
הויקי הינה סביבת למידה שיתופית המאפשרת לכל אחד לכתוב, להעתיק, לערוך ולהפיץ מידע וידע.
העבודה בסביבה זו מעצימה את הלמידה הקונסטרוקטיביסטית שלמדנו עליה רבות בסמסטר הקודם.
פרופ' דוד חן, אף הוא נכח בשיעור וטען כי רק בשנים האחרונות אנו עדים ללמידה שיתופית. מדבריו ניתן להבין כי פרופ' דוד חן מעדיף את הלמידה היחידנית, בהמשך דבריו אמר כי בעבר הלמידה הייתה אישית ורוב היצירות הגדולות בעולם היו של אדם אחד.
ד"ר מישר -טל, ענתה לפרופ' חן, כי את רוב הפרוייקטים הגדולים לא עשה רק אדם אחד, אלא שילוב של כמה אנשים.
מכאן, אני למדתי עד כמה סביבת הויקי טובה ללמידה אישית, ויש בה אפשרויות לראות גם את הקול האישי של כל אחד וגם את התוצר הסופי. כי למרות שהמסמך הינו קוהרנטי, ניתן לראות בויקי את תרומתו של כל משתמש ומשתמש. זאת אומרת שישנה שקיפות של כל תלמיד וניתן לראות את השינויים.
בהקשר לזה הייתה סטודנטית אשר אמרה בשיעור, כי היא מרגישה שזו ממש חדירה לקרביים של התלמיד, מפני שרואים את ההיסטורייה של כל מה שנכתב.
ד"ר מישר טל ענתה לה שאם מודיעיםמראש מהםהקריטריונים להערכה, ראשית זה מוריד את מפלס החרדה ובנוסף יש לעודד את התלמיד לכתוב ולהשביח את המסמך על ידי עריכתו מחדש, דבר המראה את התהליך שהתלמיד עבר.
אז איך עושים מטלה מוצלחת?
לפי הבנתי יש להגדירה כמטלת חובה כדי שיהיו כמה שיותר תלמידים.
שנית, המטלה בנויה משלושה מרכיבים: א. מטרות ב. תהליך ג. הערכה.
יש להסביר לתלמידים את המטרות במדוייק, המנחה בניגוד לגוגל דוקס, חייב לקחת כמה צעדים לאחור כדי שתהיה אינטראקציה בין התלמידים.
ההערכה הינה חלק חשוב מאוד במטלה. כדי לא ליצור תחרותיות ולעודד שיתופיות ההערכה הינה כלי חשוב. היא צריכה לשקף את המטרות שהוגדרו למטלה.
ברגע שההערכה ידועה מראש, התלמידים/ סטודנטים יודעים על מה הם נמדדים ויפעלו בהתאם.
אני חייבת לציין כי לא הכרתי את כלי הויקי והאפשרויות שבו. הוא יכול להתאים ללמידה שיתופית בכיתות הגבוהות. למרות שלא כל התלמידים משתתפים באופן שווה במטלה,  סביבת הויקי מוסיפה  ערך מוסף אצל כל תלמיד.
כל תלמיד יוצא נשכר..

שלום לכולם וברוכים הבאים!
בשעה טובה פתחתי את הבלוג הראשון שלי, בלוג זה הינו בלוג למידה בו אשתף אתכם במחשבותיי, ובתובנות שלי מן הקורסים הנלמדים במסגרת התואר השני.
יש לי חששות רבים וחשבתי רבות מה אכתוב בפעם הראשונה, מה אכתוב בפתיח, כיצד אציג את עצמי מבלי שאראה נדושה או משעממת.
אני בטוחה כי בהמשך יהיה לי קל יותר לשתף אתכם בחוויות שלי ובתהליך שאעבור בדרך. 
אני מקווה שתהנו לקרוא את הבלוג שלי,
שיהיה לכולנו בהצלחה, מיכל