יום שבת, 28 באוגוסט 2010

היי דרומה לאילת...

בשבוע האחרון לקחתי פסק זמן, כדי לנצלו לבילוי משפחתי ולזמן איכותי, יחד עם ילדיי ובן זוגי. לאחר שנה בה הרגשתי כי "נטשתי" אותם בעקבות עומס המטלות הלימודיות, החלטתי כי אני לא חושבת על שום דבר, מלבד להנות ולנפוש באילת החמה. אך, כמובן, שלא צלח הדבר בידיי וכל זמן הנסיעה הארוכה דרומה נדדו מחשבותיי: "מה יהיה עם הבלוג שלי?" מה אכתוב?" עוד אני מהרהרת וברדיו נשמע כתב לעינייני חינוך, המספר אודות בית ספר בפתח תקווה, שהרשויות ומשרד החינוך גאים בכך שהפכו את בית הספר למתוקשב. אך, הלכה למעשה, הוריי התלמידים חוייבו לרכוש לילדיהם מחשבים ניידים בעלות של 2000 ש"ח לאחר ספסוד. ההורים כעסו ואף ועד ההורים טען כי לא כל ההורים יכולים להרשות לעצמם רכישת מחשבים ואת רב הסכום הם אלה שנותנים ולא הרשויות. אך כמובן, בל נשכח שבנוסף למחשביםזקוקים להכנת תשתית מתאימה , הכשרת צוות מורים, ציוד טכנולוגי ועוד, שבוודאי חלק מעלויות אלו יצטרכו ההורים לספוג והשאלה האם שינוי שמצריך עלויות גבוהות כל כך מצד ההורים, יתאפשר ברמה שיוויונית לכל נפש. או נתקל שוב בהגברת הפערים מהדלת האחורית, שמי שחזק כלכלית ידהר קדימה לעבר הקידמה ומי שלא ישאר מאחור.
אני מצפה ומקווה לראות קרוב את בית ספרי עושה את השינוי והמעבר לבית ספר מתוקשב עם כיתות חכמות, לפטופים לכל התלמידים וכמובן צוות מורים מקצועי ומיומן. 
אני יודעת שישנן חברות הייטק ועמותות התורמות לבתי הספר ומסייעות בהקמת חדרים ממוחשבים ללא מטרות רווח כדוגמת עת הדעת"
אני מצרפת סרטון של פרוייקט "עת הדעת": 

2 תגובות:

  1. פוסט מקסים על אילת. אבל פער דיגיטלי צריך גם חיזוקים אחרים לצימצום ולא תמיד לפטופ עושה את העבודה.
    מוטל סאנסט באילת - אכסניה וחדרי אירוח

    השבמחק
  2. תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.

    השבמחק