יום שלישי, 15 בפברואר 2011

"סוף הוא תמיד התחלה חדשה..."

אכן סוף סוף, הגעתי לסיום לימודיי לתואר שני בהתמחות תקשוב ולמידה, אך מבחינתי זוהי התחלה חדשה של עשייה גדולה. מצוידת בארגז גדול של מידע וידע שצברתי בתקופה זו ובכלים טכנולוגיים רבים, אשר בטוחה אני כי יעשירו את דרכיי ההוראה שלי ואת הלמידה של תלמידיי.

אני רוצה לפתוח ולספר כי הגעתי ללימודים אלו מתוך רצון עז להנחיל שינוי בבית ספרי, רצון אשר היה מלווה בחששות לא מעטים וכל אלו שייכים לנחלת העבר. היום אני מובילה שינוי אמיתי בבית ספרי ופניי מועדות לקראת בית ספר המשלב את התקשוב בהוראה, כאשר אני נמצאת בחוד החנית יחד עם מנהלת בית ספרי. גיליתי כי זהו לא חלום, הלא חלומות נשארים בגדר חלומות ולא מתממשים ואילו רצון, ידע ועשייה מובילים להצלחה.
"כל מה שצריך ללמוד לעשות – לומדים באמצעות עשייה" (אריסטו) הבאת ציטוט זה מתקשר בין הפסקה הקודמת להתפתחותי בכתיבה, באמצעות בלוג הלמידה.
במבט לאחור, מהתחלת הכתיבה בבלוג ועד לכתיבת פוסט זה, ניכר שינוי משמעותי מבחינת התפתחותי האישית ובמטרה שלשמה הוקם בלוג זה, הלא היא העלאת תובנות בעקבות לימודיי האקדמיים. ברצוני לציין כי היכרותי עם הבלוג הייתה רק ברמה התיאורטית. תחילה לא ידעתי מה אכתוב וכיצד אוכל להביע את רעיונותיי ומחשבותיי, לא פעם, הייתי מוצאת את עצמי חושבת על כך בכל מקום אפשרי, תחילה בהרצאות ששמעתי ולאחר מכן, כל מידע שקלטתי בערוצים שונים כמו: טלוויזיה, עיתונות ואף בעשייה היום יומית עם תלמידיי, עושה קורלציה ואינטגרציה בין הטכנולוגיה והפדגוגיה. עצם הכתיבה חייבה אותי לעשות רפלקציה וחשיבה מחודשת על התכנים שבאו לידי ביטוי בבלוג. מפעם לפעם למדתי את להשתמש בכלי טכנולוגי זה, להוסיף תמונה, גאדג'טים, קישורים ועוד, כל אלו העשירו את הבלוג שלי מבחינה עיצובית והוסיפו נופך לתכנים בו.
במהלך הלימודים, עברתי תקופות מורכבות בחיי האישיים, חלקן משמחות וחלקן פחות כמו כל בני אנוש, אך לא כאן המקום לפרטן. ודווקא הבלוג אפשר לי להתנתק מהכול ולהתחבר לכתיבה. עצם הכתיבה הותירה אותי כל פעם, נפעמת שוב ושוב מפוסט חדש שנולד. ובעקבותיו הגיעו התגובות, תחילה מעמיתתי המלווה וחברתי לספסל הלימודים שלומית רדניק, אשר הייתה עניינית, גילתה חוש ביקורת מפותח וידעה לתמוך, לעודד ולשבח כשצריך וכאן המקום להודות לשלומית על דבקותה במשימה. מאוחר יותר, הגיעו תגובות מחוץ למסגרת הקבוצתית שלנו וכל פעם התרגשתי מחדש לקבל תגובה מאדם זה או אחר. התגובות עודדו ותרמו מאוד למוטיבציה שלי להמשך העבודה בבלוג.


לסיכום, הבנתי את הערך המוסף שנותן הבלוג והעוצמה השימושית שניתן ליישמו בלמידה. כיום אני יוצאת לפרויקט במסגרת בית הספר: "הקשר הרב דורי" תכנית שמטרתה בניית גשר ערכי חינוכי בין דורי באמצעות טכנולוגיה, והכלי הנבחר ליישום התכנית הינו הבלוג.


ברצוני להודות מקרב לב, לד"ר גילה קורץ, קודם כל על היותך אדם מכיל, קשוב, תומך ורגיש ושידרת לי תחושה של אמפטיה, קבלה ואכפתיות מחד ומאידך חשתי במקצועיותך וביכולת שלך להוביל אותי למי שאני היום ועל כך תודה.

יום שני, 17 בינואר 2011

המשחק בתהליך ההוראה והלמידה

בשנים האחרונות המחשב הפך לכלי מרכזי בחיי המבוגרים ובחיי הילדים. ילדים משחקים רבות במחשב ונשאלת השאלה האם ניתן לשלב משחקי מחשב בלימודים? השאלה רלוונטית במיוחד עבור מקצועות כגון מדעים ומדעי הסביבה בהם ישנה למידה על תופעות מחיי היום יום ודרכי התמודדות עימן.
משנת 1950 משחקים וסימולאציה החלו להיות מרכיב עיקרי בתחום החינוך, העסקים, והרפואה.   
משחקים חינוכיים וסימולציות הינם תרגילים ניסיוניים המעבירים את הלומדים לעולם אחר בו הם מיישמים את הידע, האסטרטגיות, והמיומנויות שלהם בתפקיד נתון. לדוגמה: התלמידים יכולים להשתמש באוצר מילים כדי לתפוס מכשף רע ע"פ גרדלר, משחק הינו תרגיל תחרותי שבו המטרה היא לנצח את היריבים בעזרת חוקים מוגדרים. על כן, במשחק לימודי השחקנים צריכים להכיל את הידע שלהם ואת המיומנויות במטרה לנצח. דוקטור יחיאל שרמן  כותב על הלמידה מתוך משחק:

א. שילוב אינטליגנציות: למידה מתוך משחק משלבת את האינטליגנציה הרגשית יחד עם האינטליגנציה השכלית,שילוב מנצח- בלמידה. הלמידה מתוך חוויה בקצב איטי ונכון, מוסיף הרגלים מוצקים נפלאים ללמידה עתידית.
ב. מוטיבציה במשחק: המשחק מוסיף הרבה מוטיבציה, רצון, חשק, שמחה, עקשנות, סקרנות, יצירתיות ומאמץ כדי למצוא היגיון ודרכים לנצח. המשחק הופך ללמידה משמעותית באשר ההתחברות של הילדים למשחק נוחה, חכמה וטבעית ביותר.
ג. התייחסות לשונות בין תלמידים: היות ולכל ילד קצב למידה משלו, הרי המשחק מהווה כלי למידה המתאים לשונות שבין הילדים. אפשר וניתן ללמוד אוריינות, שפה כתובה וברורה, אוצר מילים, משימות והוראות, חשבון ברמות שונות, גיאוגרפיה, ידיעת הארץ והעולם, היסטוריה וכמובן תורה, נביאים ופרקי חז"ל רבים.
ד. קשב וריכוז: המשחק מוביל את הילדים להקשבה ולריכוז וכך קיימת משיכה עזה יותר אל הספר. כל משחק הוא לימודי, למידת כתיבה, קריאה דרך המשחק מגבירה מאוד את הרצון להמשיך לקרוא ולכתוב.
המשחק יוצר רוגע נפשי וגופני, ההורמונים הפועלים בגוף, שונים וטובים כאשר הילד שקט רציני, שמח ומאושר.
ע"פ מרגרט גרדלר, המשחק החינוכי חייב לענות על אחד מארבע מטרות הבאות:


א. אימון או חידוד הידע שנרכש.
ב. זיהוי פערים או חולשות במיומנויות הידע.
ג. לשמש כסיכום או ביקורת.
ד. יצירת יחסי גומלין חדשים בין מושגים ועקרונות.

במסגרת שיעורי התקשוב בשילוב נושא : מערכת השמש הנלמד בשיעורי מדעים בכיתות ה' בבית ספרי, החלטתי כי יש כאן פוטנציאל לשלב בין המשחק המתוקשב לנושא הנלמד בשיעור. במסגרת לימודי לתואר בקורס: "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים נחשפתי לנושא המשחק בהוראה ולמחוללי המשחקים, תוך כדי ניתוח המשחק ומאפייניו. הבאתי בפני תלמידיי את האפשרות להשתמש במחוללי המשחקים השונים באינטרנט והופתעתי לגלות, עד כמה מעוף ויצירתיות יש לתלמידים ואף הצליחו לגלות מחוללים  נוספים שטרם הכרתי מן הסתם. עצם העובדה שהתלמידים יצקו את התכנים למשחקים שלהם, הדבר גרה אצלם את הסקרנות, פתח את היצירתיות והרצון ללמידה מתוך שמחה וסיפוק. 

יום ראשון, 9 בינואר 2011

אלימות הפייסבוק

השבוע פורסמה כתבה בכלי התקשורת על התאבדות נער בעקבות שימוש בפייסבוק. תלמידים מכיתתו של ד' הציקו לו וירדו לחייו וכתוצאה מכך הנער ד' שם קץ לחייו. באותו שבוע בדיוק, נערה בת  12 נאנסה והרתה ע"י  נערים שהכירה דרך הפייסבוק.
שני מקרים קיצונים ומזעזעים אלו , לא יכולים להותיר אותנו אדישים, בייחוד אנשי חינוך העוסקים במלאכה.
כיום, בעידן האינטרנט ושאר האמצעים הטכנולוגיים, ביניהם הפייסבוק, הרשת הסלולארית,הטוויטר, כולם מרשים לכל אחד לומר ולצייץ ככל העולה על רוחו מבלי לקחת אחריות על המילים שנשארות חקוקות ומתועדות ולא ניתן להשיבם חזרה.
כמורה לתקשוב בבית ספרי, ראיתי לנכון להעלות את נושא הסכנות האורבות לילדים בפרט ולנו המבוגרים בכלל. בפוסטים הקודמים, סיפרתי על הפעילות שעשיתי עם התלמידים בנושא הגלישה הבטוחה באינטרנט, אך כמו שהיה כתוב בכתבה בעיתון ידיעות אחרונות מתאריך 7.1.2011 "על פייסבוק לא דיברו איתנו",  החלטתי, כי למרות ששוחננו ועבדנו על הנושא, הייתה לי, לדאבוני, דוגמא ממחישה וקיצונית, למה הדברים עלולים להגיע ועד כמה רחוק.
לא פעם, אנו נדרשות לטפל באלימות המתרחשת לא רק בכותלי בית הספר, אלא אף באלימות המילולית המתרחשת בפייסבוק בין התלמידים והדבר מהווה סוג של התמודדות חדשה שלא נערכנו אליה בשטח. עלינו לשים לב כמורים, כמחנכים וכהורים איזה שימוש עושים ילדינו באמצעות הטכנולוגיות השונות הנמצאות לרשותם ובעיקר ברשת החברתית הפופולארית "פייסבוק", להעיר ולהאיר את דרכם ולא לשכוח לרגע שהם ילדים ועלינו להשגיח עליהם ככל שניתן.
אני מצרפת לכם קישור לכתבה נוספת העוסקת בנושא זה:
סטטוס של אלימות: איך הפך פייסבוק לכלי מסוכן

יום שלישי, 4 בינואר 2011

הזורעים הדמעה ברינה יקצרו

אני מתמודדת לא מעט פעמים מול שאלותיהן של הקולגות שלי, בדבר שילוב התקשוב בהוראה. והשאלה השכיחה שנשאלת: "במה אֶתַּרֵם בשילוב התקשוב בהוראה" ובמילים אחרות, האם הם יהפכו למורים טובים יותר.
במסגרת הקורס: "הערכת טכנולוגיות ידע" נחשפנו למחקרים לא מעטים ותיאוריות רבות הבוחנות את אפקטיביות התקשוב ושילובה בהוראה. על פי רוג'רס, אנשים אשר יתחברו לטכנולוגיה וירצו לשלבה, יהיו מונעים ממוטיבציה פנימית, קרי מודעות וגילוי עניין בטכנלוגיה, רק אחר כך יגיע שלב ההתנסות ואימוץ התקשוב בהוראה ובכלל.
כיום אני רואה את תפקידי כסוכנת שינוי שמטרתה חשובה מאין כמוה, מניסיוני בשטח, אני מודעת לכך שכל שינוי, גורם להתנגדות, חששות או סתם חוסר עניין ובמיוחד בשטח ההוראה, כאשר מורים יודעים שהתלמידים הרבה יותר מתוקשבים מהם ושולטים בטכנולוגיה, מציאות שיוצרת הפיכת הקערה על פיה. הווה אומר, המורה המסורתי והלא מתוקשב, מרגיש מאויים ממקום של מוביל, בעל הידע ולמעשה בעל הכח והסמכות מול תלמידיו, יהפוך ללא רלוונטי ובתחושתו קיים הפחד כי לא יצליח לצמצם את הפער בינו לבין תלמידיו בנושא התקשוב, מה גם שנושא זה הינו דינאמי ומתפתח בקצב מהיר ולדור שלא גדל אל תוך עולם המולטימדיה, יהיה חרד יותר לשינוי.
אך מורים המגלים חרדה, אינם מהווים איום בעבורי, ההיפך הוא הנכון, גם מורה חרד מגלה עניין מסויים ויתכן כי ילך איתי ויסיר מעליו את מכשול הפחד.
לעיתים אני חשה, ככסוכן שינוי במערכת שאחד מתפקידיו המרכזיים בשלב זה הוא שיווק ופרסום הטכנולוגיה והדבר מצריך ממני להעביר מסרים מתוקשבים, אטרקטיביים ותופסים את העין ואת הלב, שישדרו מסר של ידידות ותועלתיות מבורכת, שיכולה לסייע לכל חברי קהילת בית הספר, החל מצוות בית הספר, תלמידים וכלה בהורים. כשהמסר שלי לקהילת בית הספר ולמורים בפרט:

"הזורעים בדמעה, ברינה יקצרו"

יום ראשון, 2 בינואר 2011

גדר, כבשה ואיש עם בעיה

לאיש אחד קטן הייתה בעיה אחת גדולה. בגלל שעבד כל הימים- חשב עליה כל הלילות. חשב כל כך הרבה – עד שלא הצליח להירדם. כך שבעצם היו לו שתי בעיות.

אבל לפחות לאחת הבעיות הייתה לו דרך לפתרון כי הוא ידע שאומרים שהשיטה הכי טובה להירדם- היא לספור כבשים. למרות שהוא עצמו עוד לא ניסה את הדרך הזו, החליט שזו ההזדמנות לנסות.
בהתחלה הכבשים הסתובבו לו סתם בחדר בלי שום כיוון ומטרה, והיה לו קשה לספור אותן, אז הוא החליט להציב להן גדר, באמצע החדר, ופשוט לספור אותן כשהן עוברות אותה. הוא הזמין אותן לעבור את הגדר, מאוד בנימוס, למרות שבעצם לא הייתה להן ברירה אחרת.
עכשיו גם לכבשים הייתה בעיה. הן התחילו לעבור את הגדר- אחת, אחת, ולמרות שכל כבשה נראתה בדיוק אותו דבר, והגדר נשארה אותה גדר, כל כבשה עברה אותה בצורה אחרת... הראשונה קפצה מעל הגדר, כמו שרואים בכל הספרים, כמו שכל כבשה צריכה לעשות כשהיא נפגשת בגדר. השניה דווקא נדחקה מתחת. אחרת, כנראה מתוך ייאוש, או בגלל שחשבה שהיא מספיק חזקה, נכנסה עם הראש בגדר.
ואחת, החליטה לא להבחין כלל שיש בעיה של גדר. היו שם שתיים , קטנות, שטיפסו אחת על השניה ועזרו זו לזו לעבור. ואחת שאספה את כל אלו שלא הצליחו לעבור וטיפסה עליהן. היתה אחת שניסתה לחשב איך... ואחת שהתייאשה ולא הבינה בכלל- למה?! אחרת ניסתה לשכנע את השאר שהגדר לא נחוצה כלל. אחר כך הגיעה כבשה כמו כל הקודמות, רק עם סמל קטן על הישבן. ומשום מה הגדר, כשראתה אותו- הנמיכה את עצמה בהכנעה. הייתה כבשה שויתרה על הצמר שלה וכך יכלה לעבור בקלות את הגדר (היא קיותה שלא קר בצד השני...). הכבשה שאחריה- במקום לעבור את הגדר , ניסתה לדחוף אותה רחוק ככל האפשר.
עכשיו כבר נמאס לכבשים לחכות, וכולן עברו ביחד ורמסו את הגדר בלי קושי.
כולן...

חוץ מאחת



שעצרה,


לקחה צעד אחד אחורה


וגילתה...


שלפעמים יש דרך ממש פשוטה.


כל הכבשים הללו עניינו את האיש הקטן הוא המשיך לחשוב עליהן כל הלילה: איזו כבשה הכי חכמה
ואיזו הכי יעילה, ומהטוב בכל אחת, ומה רע...  ומה הוא...  ולמה...
ונרדם. (מאת: יעל בירן)

התחלתי בסיפור, במטרה להמחיש לכם תהליכי חשיבה שונים, שהפתרונות לקונפליקט צריכים להיות ברמה של הבנה, בקבלת החלטות, פתרון בעיות ושיפוט שהוא למעשה שלב החשיבה הגבוה ביותר, כפי שלמדנו בשבוע שעבר במסגרת הקורס: "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה והוראה".
ישנם מספר סוגי חשיבה:
*חשיבה אנליטית
*חשיבה ביקורתית
*חשיבה יצירתית
תהליך משמעותי של חשיבה, הוא שילוב של שלושת סוגי החשיבה המאפשרים חשיבה יעילה.
באמצעות סיפר כבשים ודרכיהן השונות להתמודדות עם הבעיה שניצבה בפניהן, האיש הקטן בסיפורינו, העלה דרכי חשיבה שונים ברמות שונות שאיתם אנו מתמודדים בחיי היום יום. חשיבתו  נשענה על ידע קיים אצל האדם הנמצא ברבדים שונים, המרמה הנמוכה יותר ועד פתירת בעיות, תוך יכולת להגיע לרמת הכללה שזו הרמה הגבוהה ביותר ומשם לרמת היישום.

יום לאחר שלמדנו את נושא החשיבה והלמידה, התבצעה בכיתתי פעילות במסגרת שיעורי מפתח הל"ב בנושא קונפליקטים, והסיפור הנ"ל הובא בפני התלמידים וחשף אותם לרמות חשיבה שונות.
העיתוי של השיעור, מיד, יום למחרת הלימודים, סייע לי לאפשר ניתוח של סגנונות ורמות של חשיבה שונות בקרב תלמידיי, אני אדם המאמין שאין מקריות בעולם ולכל דבר יש ייעוד ותכלית שהתבטא באופן מאוד ישיר מהמעבר של השיעור האקדמי לשיעור בכיתה, בבית ספרי. 
לפניכם קישור לפעילות שהתקיימה בכיתתי ע"י תנועת נוער:
פתרון קונפליקטים

יום חמישי, 23 בדצמבר 2010

אתר בית הספר שרת או משרת?

בית ספרי מפעיל אתר בית ספר השייך לפורטל החינוך של העיר רמת גן. בקורס: "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר" אצל ד"ר שרה שדה בסמסטר א' ערכתי  השוואה בין אתר בית הספר לבין הפריטים שאמורים להיות בו ולאחר קריאת המאמר של דר' אברום רותם/ אתר בית ספר שרת או משרת? הבנתי עד כמה האתר שלנו אינו עוסק בלמידה ולצערי, אם לא יחול בו שינוי ממשי באמת לא צריך את האתר.



לפני בערך 3 שנים הוקם אתר בית הספר, מתוקף תפקידי כרכזת מחשבים, הטילו עליי את התפקיד של ניהול האתר וזאת בנוסף לחינוך כיתה א' ולימוד מחשבים ב-8 כיתות א' – ד'. לא היה לי מושג אילו תכנים עליי להעלות לאתר והייתי "גונבת" רעיונות מאתרים אחרים. בנוסף בכל טקס הייתי צריכה לצלם תמונות, להעלות לאתר וגם להיות עורכת תוכן של טקס זה או אחר. כיום, אני יודעת כי העבודה צריכה להיעשות ע"י כל צוות בית הספר, יש צורך במרחב פתוח לכל כתה שהאחראי עליו הוא מחנך הכתה. עם יחידות לימוד מתוקשבות ושיעורים מתוקשבים.


עפ"י עקרונותיו של דר' אברום רותם, לפני שנה האתר לא היווהמרחב מקוון ו/או המציג למידה מקוונות כלל וכלל.


השנה חזרתי לבית הספר לאחר שנת שבתון עם מידע שצברתי במסגרת לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים במסלול התקשוב, בעקבות הידע שצברתי בנושאים שונים הקשורים לתחום הטכנולוגי בכלל ובנושא אתר בית הספר בפרט, בניתי ושידרגתי את אתר בית הספר מן היסוד, החל מבניית לוגו לבית הספר שלא היה קיים כלל וכלל המתאים לייחודיות בית הספר, הלא היא: "אומנות התקשורת" וכן הוספתי מידע רלוונטי ועדכני לדוגמא: מקצועות העשרה בבבית הספר, דרכי הגעה ומפה לבית הספר, הצגת הפרופיל הבית ספרי, חדשות ועדכונים שוטפיםמהנעשה בקהילת בית הספר, תמונות עדכניות מהווי בית הספר ועוד. בנוסף, מינתי תלמידים לנאמני מחשב, בעלי תפקידים שונים באתר, שלכל תלמיד יש פונקציה משלימה לחברו במטרה ליצור שיתופיות ומעורבות אקטיבית באתר המהווהתחושת שייכות לתלמידים, לדוגמא: ישנו צוות צילום, צוות אירועים, צוות מדור הספורט ועוד.
בזכות לימודיי בקורס:  "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות" בו למדתי את שפת הHTML, אני יכולה לעצב את האתר ולשדרגו מבחינה עיצובית, שגם הוא חלק שמוסיף מאוד בפן החזותי. 
יחד עם זאת, לפי מאמרו של אברום רותם: "אתר בית הספר שרת או משרת?" אין כיום באתר בית הספר  קבוצות למידה לכל מקצוע נבחר והמטרה "סביבת לימודים מקוונת" עדיין לא מומשה. בית הספר נמצא בתהליך של שינוי ולהערכתי גם השימוש בקהילות לומדים יגיע בעתיד הלא רחוק לידי מימוש.

לפניכם קישור לאתר בית ספרי:
http://www.ramat-gan.info/school/armonim/

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

שיעור סינכרוני בעקבות אסון השריפה בכרמל

ביום ראשון,  12 בדצמבר 2010 התקיים שיעור סינכרוני  בגיאוגרפיהבנושא: "אסון השריפה", שהוקדש לזיכרו של אלעד ריבן ז"ל, תלמיד בית הספר הריאלי בחיפה שנספה בשריפה בעת שחש להציל חיים.

בשיעור השתתפו תלמידי כיתות ז' מכל רחבי הארץ שכללו 210 בתי ספר מדן ועד אילת, כולל בית ספרי.
לצורך הכנת השיעור נכנסתי לאתר מט"ח דרך קישור שנשלח לכל בית ספר, היה צורך בהורדת תוכנה וניסוי כלים אשר כללו, בדיקת קשר עם המנחה של השיעור הסינכרוני, השתמשנו באמצעי תקשורת שונים כמו: אייקון של הרמת יד כאשר מבקשים את רשות הדיבור, אייקונים של הבעת רגשות ועוד סמלים שונים. דבר שאפשר סדר, ארגון ובעיקר תקשורת תקינה בין כל המשתתפים.
המנחה הסבירה באופן בהיר, לפני תחילת השיעור המקוון את השימוש בסמלים, היכן נמצא הלוח בו יוצגו התכנים וכמו-כן את השימוש בסמלים השונים. בית ספר שהצליח לשמוע את קולה של המנחה, אך לא הצליח להשמע קולית, ניתנה אפשרות להעביר מסר כתוב שיאפשר השתתפות למרות שלא נשמע קולית. 
המחנכת של אלעד ז"ל,הגב' מלי צנגוט שהיא גם מורה לגיאוגרפיה, פתחהאת השיעור  במילים לזיכרו ולאחר מכן נסקרו הגורמים האקלימיים שליבו את האש בכרמל וההשלכות הסביבתיות של האירוע ע"י פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים, וד"ר לאה ויטנברג, מומחית להשפעת שרפות יער על הסביבה – שניהם מן החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.
במהלך ההרצאה התלמידים שאלו שאלות והביעו התעניינות רבה בדברים שהוצגו.
זאת פעם ראשונה שאני נחשפת ומשתתפת בשיעור מהסוג הנ"ל.
לדעתי, כיוון שסגנון הלמידה היה שונה והנושא היה מאוד רלוונטי ואקטואלי, הדבר ריתק את התלמידים ואותי וגרם להקשבה כמעט נטולת הפרעות והשתתפות אקטיבית יותר של התלמידים.
השיעור הוכיח שלמידה סינכרונית בזמן אמת עשויה להתאפשר ואף להצליח בתחומי דעת שונים, כאשר אנו נערכים מראש עם מכלול הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לכך.


בתמונה: הכרמל לאחר השריפה הגדולה: