יום חמישי, 29 ביולי 2010

גוגל על כליו השונים

כבר בסמסטר הראשון , למדנ בקורס "טכנולוגיות ידע בחינוך" עם ד"ר גילה קורץ על מנוע החיפוש Google ונחשפנו למגוון כלים שמספק מנוע זה. המאפשר טווח רחב מאוד של יישומים ואפליקציות שבבעלותו באפון ישיר או עקיף, כגון: גוגל דוקס, פיקאסה, גוגל תרגום ועוד. 
בסמסטר השני למדנו להכיר הלכה למעשה את היישום Blogger, גם הוא מבית היוצר של גוגל, שאיתו אנו עובדים כיום על פרוייקט הגמר שלנו, הלא הוא "בלוג הלמידה".
אתמול במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב בלמידה", חשפה אותנו ד"ר חגית מישר טל לשני כלים נוספיםמהתפריט הרחב של גוגל, הראשון שבהם הוא: גוגל סקולר, כלי זה מסייע לנו במציאת אתרים למאגרי מידע אקדמיים רלוונטים ומסנן את השאר או כפי שאמרה ד"ר מישר - טל: "חצי מיפוי של מחט בערימת שחת".
מידע נוסף שנותן לנו הכלי הוא כמה מאמרים ציטטו מאמר מסויים שבחרנו ומכך אנו למדים על האיכות והרלוונטיות של המידע לצרכי הלמידה שלנו. כמו - כן ישנו קישור מתחת למאמר הנקרא: מאמרים בנושא זה, אשר מפניםאותנו להעמיק בנושא.   
הכלי השני שאליו נחשפנו הינו גוגל בוקס (google book) שהוא מיזם נוסף של גוגל. יישום זה מאפשר לצפות בספרים סרוקים בגרסה דיגיטלית. כלי זה יכול לעזור לנו המורים, להפוך את הספרות הנדרשת לנגישה, אטרקטיבית ואינטראקטיבית בכדי לעודד את ציבור התלמידים לקרוא, דבר אשר בעידן הדיגיטלי הולך ונחלש.
כך יוכלו התלמידיםלהשתמש בטכנולוגיה לצורכי הפדגוגיה. ישנן גירסאות שונות של סריקה ופתיחה של הספריםבגיןזכויות יוצרים - ניתן לראות שיש ספרים עם הרשאה לפתוח את הספר כולו וישנם ספרים המאפשרים טעימות בלבד מתוכנם.
יש כאלו שיסברו שזהו חיסרון הגוגל בוקס, כיוון שלא כל הספרים ניתנים לסריקה מליאה, אך אני רואה בזה פיתוי לקורא לרצות לגשת לספר עצמו ולקרוא את מלוא תוכנו ואף בשלב מתקדם הנגישות לספרים תלך ותתרחב, כשהטעימות ימנפו את הרצון לחזור לקריאה כדי לשפר את עולם התוכן הפנימי ולהעשיר את הידע הלשוני - שזהו עוד נושא בפני עצמו ברשומה אחרת....

יום שלישי, 20 ביולי 2010

מנהל התקשוב כמוביל שינוי

בשנת תשע"א אחזור לבית הספר משנת שבתון עמוסת חוויות ורשמים לימודיים שהצליחו לחולל בי תהליך של שינוי, בכל מה שקשור ליחס בין למידה וטכנולוגיה.
בעקבות שנת לימודים זו, אני חשה שהשמיים הם הגבול, אני חדורת מוטיבציה, והתלהבות להפוך את מקורות הידע שרכשתי, שנהפכו לחלק מזהותי המקצועית, לנחלת הכלל.
בשנת תשע"א, אני משנה את כובעי ההוראתי ממחנכת כיתות א'-ב', למורה מקצועית בתחום התקשוב. שאיפתי היא להיות סוכנת שינוי ולהוביל מהלך שהטכנולוגיה תהווה מרכיב משמעותי בתהליך הלמידה. כדי להוביל שינוי ברמה היישומית החלטתי להיעזר בכלים ובידע שאקבל, תוך כדי עבודת חקר, במסגרת הסמינר בה אבדוק את עמדות המורים בבית ספרי, כלפי שילוב התקשוב בלמידה. חלק ממטרותיי בעבודת המחקר: לזהות מורים פוטנצייאלים שיוכלו להוביל יחד איתי את השינוי, וכן לזהות את קבוצת המורים החוששים מהשימוש בטוכנולוגיה והגורמים לחששותיהם. האם המניעים הם פסיכלוגיים?, קוגנטיביים?, קושי בשינוי התפיסה השמרנית? ולאחר שאקבל את הממצאים ואנתח אותם, הדבר יסייע לי ליצור את הסביבה המתאימה לקראת הובלת השינוי.
ברור לי כי שינוי הוא  תהליך והדרך חשובה לא פחות המתוצאות. אני חדורת אמונה כי התהליך יגע הן בתלמידים והן במורים ויצור שינוע של תהליך הלמידה ושילוב הטכנולוגיה במידת האפשר.
ניצן ראשון שכבר פרח, בעצם העובדה שהמערכת הבית ספרית, נותנת בי אמון ומאפשרת לי להחדיר את תפיסתי הטכנולוגית ושיחררה אותי מחינוך כיתה כדי להתמקד בהחדרת הטכנולוגיה לבית הספר.

יום ראשון, 11 ביולי 2010

טכנולוגיה חדשה ולמידה

בעקבות קריאת המאמר: "טכנולוגיה חדשה ולמידה, מדיניות ויישום באנגליה 1980 - 2010" של ברידג'ט סומק מצאתי לנכון להגיב על מספר דברים שעלו מתוך המאמר ואתמקד בקושי ובפער שקיים עד היום בין רמת הידע הטכנולוגי שנמצא ברשות המורה לצורך למידה לעומת התקדמות הטכנולוגיה בקצב מהיר. פער
זה הולך ומעמיק ואינו מאפשר השקה ושילוב של הטכנולוגיה החדשה במערכת החינוך, מאחר והמורים אינם מאמצים את הכלים הטכנולוגיים המתקדמים, כדי לשפר את דרך ההוראה שלהם ולאפשר חשיפה נרחבת של הכלים הנ"ל לתוך עולם הלמידה של התלמיד.
עוד בשנות השמונים, השכיל ראש ממשלת בריטניה טוני בלייר להיות בעל ראיה עתידית ומתוך נסיונו האישי, בו שילב בדרך עבודתו את הטכנולוגיה, דבר שאפשר לו להתייעל, עוד הוסיף ואמר כי "הטכנולוגיה הפכה להיות חלק מהחיים של העובד  ועכשיו יש צורך להעביר זאת לחינוך". מתוך גישה זו שרי הממשלה באנגליה שמו מקום ודגש לחינוך הטכנולוגי בבתי הספר מתוך חשיבה שההשכלה הטכנולוגית עשויה לתרום באופן משמעותי לכלכלת המדינה בעתיד. בשטח השערה זו לא אוששה באופן מלא למרות התקציבים והמשאבים האדירים שהושקעו.
לדעתי, שיפור ההוראה באמצעות הטכנולוגיה הינה בלתי נמנעת ואינה חלום, אך מצד שני, אם לא יושקעו במורים: 
א. שינוי תפיסתי ביחס לטכנולוגיה בפדגוגיה לעומת הגישה המסורתית.
ב. יושקעו משאבים דידקטיים שיאפשרו למורים העשרה ולמידה ע"י השתלמויות והדרכות בתחומים שונים.
ג. השקעה בתקציבים כדי לאפשר ללמידה ושינוי התפיסה להתרחש באמצעות כלים טכנולוגיים חדישים.
כיום, במדינת ישראל של שנות האלפיים קיימת מודעות גבוהה מאוד בחשיבותה של הפדגוגיה ושילובה בטכנולוגיה. יחד עם זאת עדיין לצערי, אחוז מאוד גבוה של המורים עדיין נמצא מאחור ונוצר פער בינם לבין הדור הצעיר שנולד לתוך העולם הדיגיטלי וכולי תקווה כי ציבור המורים ברובו ישכיל לראות את הטכנולוגיה ככלי עזר ולא ככלי נגף, אי שינוי התפיסה יהפוך את המורה ללא רלוונטי לצערינו, עבור תלמידיו.

הוספתי סרטון המציג את שילוב הטכנולוגיה בהוראה, באמצעים הקיימים כיום (רובם מתרומות):
למשל: המורה לאסטרונומיה מלמד בעזרת תוכנות לחישוב והצגת מיקום כוכבים, דוגמא נוספת
לצורך תרגול לוח הכפל משתמשים בתכנות לולאות וכדו', .

יום שבת, 3 ביולי 2010

HTML - Hyper Text Markup Language

במסגרת הקורס: "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבת", התחלנו ללמוד בסמסטר הקיץ את שפת התגיות, הלא היא HTML, אשר באמצעותה ניתן לעצב וליצור דפי אינטרנט.

לצערי, נבצר ממני להיות נוכחת בתחילת השיעור והגעתי רק במחצית השניה של השיעור. על הלוח הייתה מצגת, אשר הראתה המון סימנים ואותיות. גם ככה מצב רוחי לא היה טוב במיוחד, מה גם שרמת הריכוז שלי לא הייתה במיטבה. ניסיתי בכל זאת להבין משהו, אך אלו היו חלקי מידע ולא בדיוק הבנתי מה עושים הסטודנטים.
הגעתי הביתה, התיישבתי מול המחשב ואיך לא, נכנסתי לדף הבית של גוגל, שם הקלדתי: HTML. מיד נפתחה רשימה של מדריכים לשפת ה- HTML. לא הייתה מאושרת ממני, אט אט הדברים בשיעור התבהרו וגיליתי כמה זה פשוט וקל. הצלחתי לבצע את התרגיל שהמרצה נתן לנו לעבודת בית ואפילו התקדמתי קצת יותר בעקבות המידע שנחשף בפני באינטרנט. וכך הפך המידע לידע, בו השתמשתי בתרגיל הנוסף שאותו היינו צריכים לשלוח.
תרגיל נוסף שקיבלנו  בקורס זה היה, לפתור חידה בת 24 שלבים ובכל שלב היינו צריכים לשנות את כתובת האינטרנט כדי לעבור לדף הבא. בשלבים הראשונים של החידה הופיעו רמזים ואחר כך הופיעה רק מילה אחת שהיא למעשה הרמז. כדי לפצח את הרמז, נעזרתי איך לא באתר גוגל, כדי להשיג את המידע הדרוש.
כיום, בעקבות השינויים שמתחוללים בעולמנו עם שילוב הטכנולוגיה- אנו מוצפים במידע רב. הבעיה שעומדת בפנינו היא לא להגיע למידע אלא להפוך את המידע לידע רלוונטי.
תפקדינו כמובילי התקשוב במערכת החינוך הוא להעביר לתלמידינו כלים ומיומנויות אשר יסייעו להם להפוך את המידע הרב לידע, איך לדעת מה טפל ומה עיקר- דבר המזכיר לי את הקורס "מורים מובילי שינוי" (איך שהכל מתחבר...) בו למדנו לנתח יחידות לימוד מתוקשבות.
ידע הוא מידע שעבר תהליכים של עיבוד, הבנה ניתוח והערכה, כפי שלמדנו אצל ד"ר שרה שדה.
ילדים מוצפים כיום במידע עצום ורב ותפקידינו המורים ללמד את ילדינו לדעת למפֹּות ולסנן את המידע, ללמוד להעריך ולהתאים את המידע לצורכיהם.
כך נצליח לגדל ילדים עם חשיבה ביקורתית, עם כיווני חשיבה יצירתיים בשילוב המחשב כמובן!