אתר בית הספר שרת או משרת?

בית ספרי מפעיל אתר בית ספר השייך לפורטל החינוך של העיר רמת גן. בקורס: "טכנולוגיות כסוכני שינוי בבית הספר" אצל ד"ר שרה שדה בסמסטר א' ערכתי  השוואה בין אתר בית הספר לבין הפריטים שאמורים להיות בו ולאחר קריאת המאמר של דר' אברום רותם/ אתר בית ספר שרת או משרת? הבנתי עד כמה האתר שלנו אינו עוסק בלמידה ולצערי, אם לא יחול בו שינוי ממשי באמת לא צריך את האתר.



לפני בערך 3 שנים הוקם אתר בית הספר, מתוקף תפקידי כרכזת מחשבים, הטילו עליי את התפקיד של ניהול האתר וזאת בנוסף לחינוך כיתה א' ולימוד מחשבים ב-8 כיתות א' – ד'. לא היה לי מושג אילו תכנים עליי להעלות לאתר והייתי "גונבת" רעיונות מאתרים אחרים. בנוסף בכל טקס הייתי צריכה לצלם תמונות, להעלות לאתר וגם להיות עורכת תוכן של טקס זה או אחר. כיום, אני יודעת כי העבודה צריכה להיעשות ע"י כל צוות בית הספר, יש צורך במרחב פתוח לכל כתה שהאחראי עליו הוא מחנך הכתה. עם יחידות לימוד מתוקשבות ושיעורים מתוקשבים.


עפ"י עקרונותיו של דר' אברום רותם, לפני שנה האתר לא היווהמרחב מקוון ו/או המציג למידה מקוונות כלל וכלל.


השנה חזרתי לבית הספר לאחר שנת שבתון עם מידע שצברתי במסגרת לימודיי במרכז ללימודים אקדמיים במסלול התקשוב, בעקבות הידע שצברתי בנושאים שונים הקשורים לתחום הטכנולוגי בכלל ובנושא אתר בית הספר בפרט, בניתי ושידרגתי את אתר בית הספר מן היסוד, החל מבניית לוגו לבית הספר שלא היה קיים כלל וכלל המתאים לייחודיות בית הספר, הלא היא: "אומנות התקשורת" וכן הוספתי מידע רלוונטי ועדכני לדוגמא: מקצועות העשרה בבבית הספר, דרכי הגעה ומפה לבית הספר, הצגת הפרופיל הבית ספרי, חדשות ועדכונים שוטפיםמהנעשה בקהילת בית הספר, תמונות עדכניות מהווי בית הספר ועוד. בנוסף, מינתי תלמידים לנאמני מחשב, בעלי תפקידים שונים באתר, שלכל תלמיד יש פונקציה משלימה לחברו במטרה ליצור שיתופיות ומעורבות אקטיבית באתר המהווהתחושת שייכות לתלמידים, לדוגמא: ישנו צוות צילום, צוות אירועים, צוות מדור הספורט ועוד.
בזכות לימודיי בקורס:  "שפות וכלים לעיצוב סביבות למידה מתוקשבות" בו למדתי את שפת הHTML, אני יכולה לעצב את האתר ולשדרגו מבחינה עיצובית, שגם הוא חלק שמוסיף מאוד בפן החזותי. 
יחד עם זאת, לפי מאמרו של אברום רותם: "אתר בית הספר שרת או משרת?" אין כיום באתר בית הספר  קבוצות למידה לכל מקצוע נבחר והמטרה "סביבת לימודים מקוונת" עדיין לא מומשה. בית הספר נמצא בתהליך של שינוי ולהערכתי גם השימוש בקהילות לומדים יגיע בעתיד הלא רחוק לידי מימוש.

לפניכם קישור לאתר בית ספרי:
http://www.ramat-gan.info/school/armonim/

שיעור סינכרוני בעקבות אסון השריפה בכרמל

ביום ראשון,  12 בדצמבר 2010 התקיים שיעור סינכרוני  בגיאוגרפיהבנושא: "אסון השריפה", שהוקדש לזיכרו של אלעד ריבן ז"ל, תלמיד בית הספר הריאלי בחיפה שנספה בשריפה בעת שחש להציל חיים.

בשיעור השתתפו תלמידי כיתות ז' מכל רחבי הארץ שכללו 210 בתי ספר מדן ועד אילת, כולל בית ספרי.
לצורך הכנת השיעור נכנסתי לאתר מט"ח דרך קישור שנשלח לכל בית ספר, היה צורך בהורדת תוכנה וניסוי כלים אשר כללו, בדיקת קשר עם המנחה של השיעור הסינכרוני, השתמשנו באמצעי תקשורת שונים כמו: אייקון של הרמת יד כאשר מבקשים את רשות הדיבור, אייקונים של הבעת רגשות ועוד סמלים שונים. דבר שאפשר סדר, ארגון ובעיקר תקשורת תקינה בין כל המשתתפים.
המנחה הסבירה באופן בהיר, לפני תחילת השיעור המקוון את השימוש בסמלים, היכן נמצא הלוח בו יוצגו התכנים וכמו-כן את השימוש בסמלים השונים. בית ספר שהצליח לשמוע את קולה של המנחה, אך לא הצליח להשמע קולית, ניתנה אפשרות להעביר מסר כתוב שיאפשר השתתפות למרות שלא נשמע קולית. 
המחנכת של אלעד ז"ל,הגב' מלי צנגוט שהיא גם מורה לגיאוגרפיה, פתחהאת השיעור  במילים לזיכרו ולאחר מכן נסקרו הגורמים האקלימיים שליבו את האש בכרמל וההשלכות הסביבתיות של האירוע ע"י פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים, וד"ר לאה ויטנברג, מומחית להשפעת שרפות יער על הסביבה – שניהם מן החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.
במהלך ההרצאה התלמידים שאלו שאלות והביעו התעניינות רבה בדברים שהוצגו.
זאת פעם ראשונה שאני נחשפת ומשתתפת בשיעור מהסוג הנ"ל.
לדעתי, כיוון שסגנון הלמידה היה שונה והנושא היה מאוד רלוונטי ואקטואלי, הדבר ריתק את התלמידים ואותי וגרם להקשבה כמעט נטולת הפרעות והשתתפות אקטיבית יותר של התלמידים.
השיעור הוכיח שלמידה סינכרונית בזמן אמת עשויה להתאפשר ואף להצליח בתחומי דעת שונים, כאשר אנו נערכים מראש עם מכלול הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לכך.

בתמונה: הכרמל לאחר השריפה הגדולה:

סגנונות למידה

האם סגנון הלמידה של מעביר החומר, קרי, מורה / מרצה, מותאם בדרך-כלל לסגנון הלמידה של הלומד?
האם המלמד יכול להתאים את סגנון ההוראה שלו לכל סגנונות הלמידה של התלמידים? והאם קיימת מודעות אצל המורה לא רק לסגנון ההוראה שלו, אלא לסגנונות הלמידה השונים של תלמידיו?
למדנו בקורס אסטרטגיות מתקדמות ללמידה והוראה, כי ישנו רצף של ארבע סגנונות למידה הבאים בצורה של טווחים:
1. לומד אקטיבי מול לומד רפלקטיבי.
2. לומד סקרני מול לומד תכליתי.
3. לומד סדרתי מול לומד גלובלי.
4. לומד חזותי מול לומד מילולי.
עוד בהיותי פרח הוראה, נחשפתי לסגנונות למידה שונים ומזכרוני עולה שהמדריכה הפדגוגית שמה דגש על שימוש באמצעים שונים, כאשר הייתה באה לצפות בי בשיעורים לדוגמא.
כיום, מניסיוני כמורה בשטח, אני משתדלת לתת מקום לסגנון הלמידה שלי שמאפשר לי להעביר את החומר באופן זורם ובטוח עבורי, אך יחד עם זאת איני שוכחת לרגע כי לתלמידיי יש סגנונות למידה מגוונים ועליי כמורה להתחשב ולהתחבר לסגנונות הלמידה השונים של תלמידיי.
לדוגמא: במסגרת שיעורי המתמטיקה, בנושא בעיות מילוליות, אני כותבת את הבעיה על הלוח, יחד אנו מנתחים את הנתונים, בכך אני מאפשר ללומד החזותי לראות את הבעיה באופן ויזואלי. לאחר מכן אני מאפשרת לכל תלמיד לפתור את הבעיה באופן עצמאי ובכך נותנת ביטוי ללומד הרפלקטיבי- אשר זקוק לשבת ולחשוב על הבעיה באופן אינדיווידואלי. בחלק השני של השיעור כל תלמיד מדווח לכיתה כיצד פתר את הבעיה ובכך הלומד המילולי בא לידי ביטוי שהלא הוא זקוק להסברים והדיונים בכיתה מאוד חשובים לו. בעקבות הדיון הכיתתי על אסטרטגיות הפתרון השונות, נחשף התלמיד לדרכים שונות ומגוונות לפתירת הבעיה ובכך מתאפשר לתלמיד הן לעבוד באופן אישי כדי לפתור את הבעיה מחד והן ללמוד על דרכים נוספות לפתרון מצד שני.
למדתי על עצמי במסגרת ההרצאה בכיתה, כי סגנון הלמידה שלי שזור בכמה סגנונות למידה שונים. מצאתי כי אני לומדת אקטיבית, חשוב לי להיות פעילה בתהליך הלמידה בשיעורים, אחרת אני מאבדת עניין. יחד עם זאת אני מאוד תכליתית ופראקטית ובנוסף, כאשר אני לומדת למבחן, סגנון הלמידה שלי הינו סדתי ולינארי.
חשוב שהמורים יכירו את סגנונות הלמידה של תלמידיהם ולא ישארו שמרניים בסגנונם, כדי שהשיעור יהיה מתוכנן לכל סגונות הלמידה בכיתה וכדי שתלמידיהם יפיקו עניין והנאה בלמידה.

אינטלגנציה רגשית מול אינטלגנציה קוגניטיבית

בעיתון מעריב מתאריך 1.12.2010 ישנה כתבה העוסקת בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות וכלי המיון שבו נמדדת היכולת של הסטודנט להצליח או להכשל בלימודים.
אנו שומעים לא פעם אודות מעמדו של המורה בישראל עקב כשלונותיו בתחומים שונים כגון: מבחן ההתמקצעות במתמטיקה, התרם לא מעט למעמד זה.
כיום, ישנה דרישה להעלות את הרף של הכניסה למכללות למורים וזאת כדי להגביה את רמת המורים במדינת ישראל. המדינה למעשה, מתערבת ויוצרת מדיניות באמצעות תקציבים כמטרתה: העלאת הרף הלימודי והמקצועי של המורים.
הנה הכתבה כפי שפורסמה ביום רביעי 1.12.10:

נכתב ונלמד רבות אודות מבחני ה- I.Q., אך ברצוני להתמקד דווקא ב- E.Q הלא היא האינטלגנציה הרגשית.

אינטליגנציה רגשית הנה מונח מתחום הפסיכולוגיה המתייחס ליכולת או מיומנות האדם לזהות, להעריך ולנהל את רגשותיו ואת רגשות האחר. (מתוך ויקיפדיה).

ככל שיש לסטודנט אינטלגנציה רגשית גבוהה יותר, הדבר יאפשר לו להיות חדור מוטיבציה להישגים וכתוצאה מכך להסתדר במצבים חדשים, ימצא פתרונות ויגייס משאבים חברתיים בתועלתו האישית וישתמש בכל הכלים כדי להגיע ליעדו.

על טיפוס ה- E.Q ניתן לומר; "אין דבר העומד בפני הרצון", אדם שיש לו אינטלגנציה רגשית גבוהה, ירצה יותר, יתאמץ יותר ויגיע להישגים מעבר ליכולת ה- I.Q שלן.

דבר נוסף שהאינטלגנציה הרגשית מאפשרת, להתחבר ליכולות האמיתיים ויבחר מקצוע שיהלום את הכישורים שלו ובכך יגיע למימוש הפוטנציאל והיעדים שהציב לעצמו בחיים.

מול טיפוס ה-E.Q יש לנו את האדם בעל יכולת ה- I.Q הגבוה, שלא תמיד יתאמץ, בד"כ נראה אותו מעדיף לעבוד לבד וללמוד באופן אינדיווידואלי ובעל כישורים חברתיים פחות מוצלחים מזה של ה- E.Q.