ביום ראשון, 12 בדצמבר 2010 התקיים שיעור סינכרוני בגיאוגרפיהבנושא: "אסון השריפה", שהוקדש לזיכרו של אלעד ריבן ז"ל, תלמיד בית הספר הריאלי בחיפה שנספה בשריפה בעת שחש להציל חיים.
בשיעור השתתפו תלמידי כיתות ז' מכל רחבי הארץ שכללו 210 בתי ספר מדן ועד אילת, כולל בית ספרי.
לצורך הכנת השיעור נכנסתי לאתר מט"ח דרך קישור שנשלח לכל בית ספר, היה צורך בהורדת תוכנה וניסוי כלים אשר כללו, בדיקת קשר עם המנחה של השיעור הסינכרוני, השתמשנו באמצעי תקשורת שונים כמו: אייקון של הרמת יד כאשר מבקשים את רשות הדיבור, אייקונים של הבעת רגשות ועוד סמלים שונים. דבר שאפשר סדר, ארגון ובעיקר תקשורת תקינה בין כל המשתתפים.
המנחה הסבירה באופן בהיר, לפני תחילת השיעור המקוון את השימוש בסמלים, היכן נמצא הלוח בו יוצגו התכנים וכמו-כן את השימוש בסמלים השונים. בית ספר שהצליח לשמוע את קולה של המנחה, אך לא הצליח להשמע קולית, ניתנה אפשרות להעביר מסר כתוב שיאפשר השתתפות למרות שלא נשמע קולית.
המחנכת של אלעד ז"ל,הגב' מלי צנגוט שהיא גם מורה לגיאוגרפיה, פתחהאת השיעור במילים לזיכרו ולאחר מכן נסקרו הגורמים האקלימיים שליבו את האש בכרמל וההשלכות הסביבתיות של האירוע ע"י פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים, וד"ר לאה ויטנברג, מומחית להשפעת שרפות יער על הסביבה – שניהם מן החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.
במהלך ההרצאה התלמידים שאלו שאלות והביעו התעניינות רבה בדברים שהוצגו.
זאת פעם ראשונה שאני נחשפת ומשתתפת בשיעור מהסוג הנ"ל.
לדעתי, כיוון שסגנון הלמידה היה שונה והנושא היה מאוד רלוונטי ואקטואלי, הדבר ריתק את התלמידים ואותי וגרם להקשבה כמעט נטולת הפרעות והשתתפות אקטיבית יותר של התלמידים.
השיעור הוכיח שלמידה סינכרונית בזמן אמת עשויה להתאפשר ואף להצליח בתחומי דעת שונים, כאשר אנו נערכים מראש עם מכלול הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לכך.
בשיעור השתתפו תלמידי כיתות ז' מכל רחבי הארץ שכללו 210 בתי ספר מדן ועד אילת, כולל בית ספרי.
לצורך הכנת השיעור נכנסתי לאתר מט"ח דרך קישור שנשלח לכל בית ספר, היה צורך בהורדת תוכנה וניסוי כלים אשר כללו, בדיקת קשר עם המנחה של השיעור הסינכרוני, השתמשנו באמצעי תקשורת שונים כמו: אייקון של הרמת יד כאשר מבקשים את רשות הדיבור, אייקונים של הבעת רגשות ועוד סמלים שונים. דבר שאפשר סדר, ארגון ובעיקר תקשורת תקינה בין כל המשתתפים.
המנחה הסבירה באופן בהיר, לפני תחילת השיעור המקוון את השימוש בסמלים, היכן נמצא הלוח בו יוצגו התכנים וכמו-כן את השימוש בסמלים השונים. בית ספר שהצליח לשמוע את קולה של המנחה, אך לא הצליח להשמע קולית, ניתנה אפשרות להעביר מסר כתוב שיאפשר השתתפות למרות שלא נשמע קולית.
המחנכת של אלעד ז"ל,הגב' מלי צנגוט שהיא גם מורה לגיאוגרפיה, פתחהאת השיעור במילים לזיכרו ולאחר מכן נסקרו הגורמים האקלימיים שליבו את האש בכרמל וההשלכות הסביבתיות של האירוע ע"י פרופ' חיים קותיאל, מומחה לאקלים, וד"ר לאה ויטנברג, מומחית להשפעת שרפות יער על הסביבה – שניהם מן החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.
במהלך ההרצאה התלמידים שאלו שאלות והביעו התעניינות רבה בדברים שהוצגו.
זאת פעם ראשונה שאני נחשפת ומשתתפת בשיעור מהסוג הנ"ל.
לדעתי, כיוון שסגנון הלמידה היה שונה והנושא היה מאוד רלוונטי ואקטואלי, הדבר ריתק את התלמידים ואותי וגרם להקשבה כמעט נטולת הפרעות והשתתפות אקטיבית יותר של התלמידים.
השיעור הוכיח שלמידה סינכרונית בזמן אמת עשויה להתאפשר ואף להצליח בתחומי דעת שונים, כאשר אנו נערכים מראש עם מכלול הכלים הטכנולוגיים הנדרשים לכך.
בתמונה: הכרמל לאחר השריפה הגדולה:
הי מיכל!
השבמחקחשוב מאד שמשרד החינוך העביר לתלמידים את תחושת האסון באופן ערכי ומקצועי להנצחתו של אלעד ריבן.
מצד אחד נסקרו הסיבות להתפשטות השרפה וכיצד היה ניתן למנוע אותה ומצד שני הוצגה בפניהם דמותו של אלעד שהיתה דמות מופת להתנדבות!
שוב אנו רואים כיצד שילוב נכון של הטכנולוגיה והפדגוגיה מוביל לתוצאות מאתגרות ואטרקטיביות יותר.
שלום מיכל, שמי אפלבוים שושי והנני סטודנטית במרכז ללימודים אקדמיים בנושא פעילות מתוקשבת מרצה ד"ר גילה קורץ.
השבמחקאני מבקרת בבלוג שלך מתאם הקורס ובחרתי מתוך רשימת בלוגים לחוות דעתי על הבלוג שלך.
לפי דעתי הנושא הסינכרוני והקידמה בסביבת הלימודים מאוד מרתקים כשקוראים על הקידמה הטכנולוגית מבינים שהשמיים הם הגבול ושהקדמה נותנת לכל ילד אפשרות להרגיש ביחס אישי ושיתוף בזמן אמת - במטרה לקדם את נושא החינוך בארץ.
מיכל שלום,
השבמחקשמי סיגל דוגה, והנני מחכת בכיתה ה, ביישוב מבשרת ציון. השנה התחלתי ללמוד לתואר שני, בהתמחות בניהול מערכות, ב"מרכז ללימודים האקדמיים", באור יהודה.
במסגרת קורס: תקשוב ולמידה, נתבקשנו לעשות פעילות מתוקשבת בלוג-למידה.
מתוך מאגר של בלוגים בחרתי להגיב לך מכיוון, שהנושא ריתק אותי מאוד ואף ריגש מאוד.
הזדהיתי איתך בדברים שכתבת: גם בעניין למידה מזוית אחרת ובנוסף, שנושא אקטואלי שבא מתוך עולמם של הילדים מרתק אותם. הם לרוב משתפים פעולה ואפשר להגיע איתם למטרת השיעור מה שלפעמים אנחנו לא רואים זאת בשיעורים פרונטאליים. מעולם לא התנסיתי מסוג שיעור שכזה ובהחלט אאמץ זאת בעתיד. יישר כח!!!
המשך הצלחה, סיגל.
היי מיכל מה שלומך? שמי מירי פאר סטודנטית לתואר שני, בהתמחות בניהול מערכות, ב"מרכז ללימודים האקדמיים", באור יהודה. במסגרת הקורס "תקשוב ולמידה" בהנחיית גילה קורץ, נתבקשנו לבצע פעילות מתוקשבת בלוג-למידה.
השבמחקנושא הבלוג שלך עניין במיוחד, קרוב לכולנו, איחד את כולנו. בעבודתי אני מאוד מתוקשבת למרות שלא התנסיתי בשיעור סינכרוני בהוראה שלי, הנושא מרתק ולבטח יעניין את התלמידים-כמו כל עולם המחשב. וזו דרך נהדרת להגיע אל התלמידים מהמקום בהם הם חזקים. בהצלחה בהמשך הלימודים. מירי פאר
היי מיכלי,
השבמחקמה שלומך?שמי לימור כהן ואני סטודנית לתואר שני בניהול החינוך במרכז ללימודים אקדמיים.במסגרת קורס תקשוב התבקשנו להיכנס לבלוג ולהגיב ולאחר מכן לפרסם בפורום הקורס את תגובתך לתגובה שלי.
בחרתי להיכנס לבלוג שלך מכוון שנושא השריפה היה הנושא הרלוונטי והעכשווי ביותר.אני רוצה לומר לך שהתרשמתי מאד מהאופן בו בחרת להעביר את הנושא הכלכך חשוב הזה לתלמידייך.אני חושבת שבאופן שבו העברת את השיעור הצלחת להגיע לתלמידים בצורה יותר טובה מכוון שבאמצעות שיעור סינכרוני גרמת להם להיות קשובים ומרותקים ובכך השגת את מטרתך.אני חושבת שלדבר על נושאים כאלה אקטואליים זה חשוב גם בהיבט הלימודי,העברת מידע וג בהיבט הרגשי ,שבמעצם החשיפה למקרה ,הבנת הגורמים לשריפה,הסכנות של האש,יפחיתו חרדה אצל התלמידים ואף ייסייעו במניעה סכנות מהסוג הזה...
יישר כח
ובהצלחה
לימור כהן
היי מיכל: שמי איריס ואני סטודנטית לתואר שני
השבמחקשמי איריס ואני סטודנטית לתואר שני בניהול החינוך במרכז ללימודים אקדמיים. ברצוני להגיב לבלוג שלך מכיון שנושא השריפה היה אחד הנושאים הרלוונטיים במדינה וקרוב אליי. אני חברה בחברה להגנת הטבע משתתפת בכל האירועים ורוב הטיולים . אהבת ארץ ישראל הוא ערך הקרוב לליבי. אומנם אינני התנסתי בשיעור סיכרוני בהוראה שלי אך חלק לא קטן משיעוריי הם נושאי אקטואליה והאמצעי העזר שלי הוא המחשב יד ימיני. זו דרך מצויינת להגיע לתלמידים לאתגרם ולרתקם .אני מבטיחה ליישם זאת בהמשך יישר כח איריס
השבמחקשמי שגית הס ואני סטודנטית לתואר שני בניהול חינוך במרכז ללימודים אקדמיים. כתגובה לבלוג שלך: לצערי הרב בתקופה האחרונה עקבתי רבות אחרי נושא השריפה שפרצה בכרמל כיון שכל משפחתי גרה בצפון, לדעתי זהו מחדל שאינו ראוי למדינה מודרנית כמו ישראל . אני כמוך מיד בשובי מחופשת חנוכה , למדתי בשיעור אקטואליה את הנושא שילבתי קטעי עיתונות וגם ערכתי מצגת במחשב . אהבתי את הרעיון לקיים שיעור סיכרוני ואיישם זאת בהמשך . יישר כח שגית
השבמחק