בכתבה שהתפרסמה היום, בעיתון: "ישראל היום" שר החינוך, גדעון סער הגיע למסקנה: כי מורים צריכים לכהן בתפקידם, אך ורק 10 שנים ולהמשיך הלאה.
הלאה? לאן? האם שמגיעה דיעה כזו, שרואה את ההוראה כמקצוע זמני מחד ומד שני דורשת מהמורה מקסימום מיומנויות, איכויות וכישורי למידה שהתלמיד יפיק את המיטב, כיצד יכול המורה שרואה את מקצועו כדבר זמני, שלאחר מספר שנים הוא צריך להמשיך הלאה ובתוך ההלאה, נמצאים כל כך הרבה סימני שאלה:
מה צופן העתיד? האם שר החינוך שמתווה את מדיניות החינוך במדינה, מכין גם תוכניות מגירה שיאפשרו למורים הפורשים ממקצועם, אפיקי תעסוקה אחרים???
או, האם החשיבה על עתידו המקצועי של המורה צריכה להיות יצירתית יותר שתאפשר למורה, לראות במקצועו סוג של שליחות ותאפשר למורה בתוך הטווח הרחב של מקצועות ההוראה לגלות את כישוריו ותוך כדי כך להתפתח ולהתמקצע בתחומים בהם הוא מגלה עניין. פתרון זה, נראה לי הרבה יותר רלוונטי לעתידו המקצועי של המורה ואף ישביח ויקדם את רמת המוטיבציה והמעורבות שלו בתחום בו הוא הופך למומחה.
אני רוצה לשתף אתכם בתהליך שאני עוברת: לאחר 10 שנות הוראה בשכבת הגיל הרך, בנוסף לימדתי מחשבים, בשילוב שני התחומים, התגבשה אצלי במהלך הזמן המחשבה והתחושה, כי הייתי רוצה להמשיך בתחום ההוראה מחד, אך להתפתח בתחום התקשוב ולהתמקד בו מאידך. אני חושבת כי חשוב שכל מורה התפתח ויתקדם כדי שיהיה מעודכן ואקטואלי, אך יחד עם זאת בל נשכח את הניסיון של כל מורה, שמהווה מקור כח שמסייע למורה, לנצל את מקסימום המשאבים הנמצאים ברשותו.
http://digital-edition.israelhayom.co.il/Olive/ODE/Israel/Default.aspx?href=ITD%2F2010%2F04%2F30
הלאה? לאן? האם שמגיעה דיעה כזו, שרואה את ההוראה כמקצוע זמני מחד ומד שני דורשת מהמורה מקסימום מיומנויות, איכויות וכישורי למידה שהתלמיד יפיק את המיטב, כיצד יכול המורה שרואה את מקצועו כדבר זמני, שלאחר מספר שנים הוא צריך להמשיך הלאה ובתוך ההלאה, נמצאים כל כך הרבה סימני שאלה:
מה צופן העתיד? האם שר החינוך שמתווה את מדיניות החינוך במדינה, מכין גם תוכניות מגירה שיאפשרו למורים הפורשים ממקצועם, אפיקי תעסוקה אחרים???
או, האם החשיבה על עתידו המקצועי של המורה צריכה להיות יצירתית יותר שתאפשר למורה, לראות במקצועו סוג של שליחות ותאפשר למורה בתוך הטווח הרחב של מקצועות ההוראה לגלות את כישוריו ותוך כדי כך להתפתח ולהתמקצע בתחומים בהם הוא מגלה עניין. פתרון זה, נראה לי הרבה יותר רלוונטי לעתידו המקצועי של המורה ואף ישביח ויקדם את רמת המוטיבציה והמעורבות שלו בתחום בו הוא הופך למומחה.
אני רוצה לשתף אתכם בתהליך שאני עוברת: לאחר 10 שנות הוראה בשכבת הגיל הרך, בנוסף לימדתי מחשבים, בשילוב שני התחומים, התגבשה אצלי במהלך הזמן המחשבה והתחושה, כי הייתי רוצה להמשיך בתחום ההוראה מחד, אך להתפתח בתחום התקשוב ולהתמקד בו מאידך. אני חושבת כי חשוב שכל מורה התפתח ויתקדם כדי שיהיה מעודכן ואקטואלי, אך יחד עם זאת בל נשכח את הניסיון של כל מורה, שמהווה מקור כח שמסייע למורה, לנצל את מקסימום המשאבים הנמצאים ברשותו.
הי מיכל,
השבמחקלדעתי מר גדעון סהר אינו סובר שהמורים צריכים לצאת ממקצוע ההוראה לאחר 10 שנים , ממקום של ביקורת .
הוא סובר כך מאחר שיש בריחה גדולה של מורים, לאחר 5 שנות הוראה בעיקר במגזר הממלכתי.
וכדי למנוע מצב של שחיקה ועייפות הוא מציע שמורים ישהו במערכת 10 שנים.
אינני סוברת שמורה מבוגר בעל ניסיון וחכמת חיים הינו משני בערכו למורה צעיר .
אכן, מורה צעיר מזרים דם חדש, חדשנות ורעננות למערכת אך כולנו עדים לבעיות המשמעת שבהם הוא נתקל לעיתים.
מרה מבוגר הלומד בהשתלמויות, קורסים ולימודים אקדמאיים יכול בהחלט לתרום למערכת ולחדשה.
לא לחינם נכתב רבות במקורות על ערכם של המבוגרים שבחבורה.
לדוגמה: בחומש דברים:"שאל אביך ויגידך זקניך ויאמרו לך"
ר' שמשון רפאל הירש אומר שהתלמיד הטוב ביותר הוא הצעיר והמורה הטוב ביותר הוא הזקן.
הי מיכל
השבמחקהאמירה של השר גדעון סהר אינה זהירה לפי דעתי. זה רק מראה שאין לו שום ידע בחינוך. להיפך מורה שנמצא במערכת יותר שנים הוא מנוסה יותר, יש לו ידע נרחב ומעשי . אני שיש לי ותק של 11 שנים מרגישה שיש לי הרבה לתרום, ויש לי יותר נסיון כיום. השר מדבר גם על איכות המורים וזה אימרה שחוזרת על עצמה מאשימים את המורים. אולי שהשר יבדוק בעצמו מה גורם לאיכות ההוראה? המורים או זה שאין תקציב ממשרד החינוך והוא אינו תואם לשטח? או אולי למשל קביעת סטנדרטים במקצועות השונים שאין בהם שום התייחסות לשונות בין התלמידים? אז זה באמת קל לבוא ולהאשים את המורים אך ישנם עוד סיבות שהשר צריך לתת עליהן את הדעת.
אביגיל ויקסלבוים