היי דרומה לאילת...

בשבוע האחרון לקחתי פסק זמן, כדי לנצלו לבילוי משפחתי ולזמן איכותי, יחד עם ילדיי ובן זוגי. לאחר שנה בה הרגשתי כי "נטשתי" אותם בעקבות עומס המטלות הלימודיות, החלטתי כי אני לא חושבת על שום דבר, מלבד להנות ולנפוש באילת החמה. אך, כמובן, שלא צלח הדבר בידיי וכל זמן הנסיעה הארוכה דרומה נדדו מחשבותיי: "מה יהיה עם הבלוג שלי?" מה אכתוב?" עוד אני מהרהרת וברדיו נשמע כתב לעינייני חינוך, המספר אודות בית ספר בפתח תקווה, שהרשויות ומשרד החינוך גאים בכך שהפכו את בית הספר למתוקשב. אך, הלכה למעשה, הוריי התלמידים חוייבו לרכוש לילדיהם מחשבים ניידים בעלות של 2000 ש"ח לאחר ספסוד. ההורים כעסו ואף ועד ההורים טען כי לא כל ההורים יכולים להרשות לעצמם רכישת מחשבים ואת רב הסכום הם אלה שנותנים ולא הרשויות. אך כמובן, בל נשכח שבנוסף למחשביםזקוקים להכנת תשתית מתאימה , הכשרת צוות מורים, ציוד טכנולוגי ועוד, שבוודאי חלק מעלויות אלו יצטרכו ההורים לספוג והשאלה האם שינוי שמצריך עלויות גבוהות כל כך מצד ההורים, יתאפשר ברמה שיוויונית לכל נפש. או נתקל שוב בהגברת הפערים מהדלת האחורית, שמי שחזק כלכלית ידהר קדימה לעבר הקידמה ומי שלא ישאר מאחור.
אני מצפה ומקווה לראות קרוב את בית ספרי עושה את השינוי והמעבר לבית ספר מתוקשב עם כיתות חכמות, לפטופים לכל התלמידים וכמובן צוות מורים מקצועי ומיומן. 
אני יודעת שישנן חברות הייטק ועמותות התורמות לבתי הספר ומסייעות בהקמת חדרים ממוחשבים ללא מטרות רווח כדוגמת עת הדעת"
אני מצרפת סרטון של פרוייקט "עת הדעת": 

השפעת הגלובליזציה על החינוך והטכנולוגיה

בעקבות כניסת העידן הטכנולוגי בכל מקום ותחום, אנו עדים להשפעת הטכנולוגיה גם בתחום החינוך בכלל, החל בבתי הספר וכלה במוסדות להשכלה גבוהה.


הטכנולוגיה המתקדמת והתפתחות האינטרנט בקצב מטאורי הובילו את העולם לגלובליזציה שיש לה יתרונות וחסרונות:


אני רוצה להתמקד ביתרונות הגלובליזציה שמאפשרת ללומד זרימה של מידע עדכני ומהיר, מכל קצוות העולם ובכך חושף את הלומד למגוון חומרים שמסייעים לו לראותם מזוויות שונות ומפן תרבותי אחר ומגוון.


כפי באומן כתב בשנת 2002:


"כשזמן התקשורת מתכווץ עד למימדיו האפסיים של הרגע, למרחב ולגבולותיו כבר אין כל השפעה, לפחות על אלה שמסוגלים לבצע את פעולותיהם במהירות הדואר האלקטרוני".


אמרה זו שנכתבה ב2002, מקבלת תוקף ומשמעות רחבה במהלך התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות, בהן ניתן לראות כיצד הטכנולוגיה הסתעפה והתרחבה בכלים הטכנולוגיים השונים.


בעולם של מוצרי המידע המרחק והזמן חסרי משמעות וקווי התקשורת הולכים ומתרחבים העלות של קווי התקשורת קבועה ולא עולה בעקבות ההתרחבות.


בהיסטוריה נוכחנו לראות כי הלאומיות וההתבדלות הובילה למלחמות עולם ויש הרואים בגלובליזציה כפתרון לשלום עולמי. ישנו מכנה משותף של מטבעות, לדוגמא מטבע היורו, דוגמא נוספת: השפה האנגלית כשפה בינלאומית ולכן נלמדת ברב בתי הספר בעולם, המאפשרת יצירת קומינקציה בין אנשים מכל קצוות תבל.


יחד עם זאת, בל נשכח כי הגלובליזציה על יתרונותיה תחליש את הייחודיות והלאומיות של דתות, מדינות ותרבויות שונות, דבר שיגרור להחלשת האוכלוסיות החלשות ולהעצמת הקפיטליזם.

השאיפה שלי כמורה, לאפשר לתלמיד המשתמש בטכנולוגי, להנות מיתרונות הגלובליזציה.יחד עם זאת לסייע לו ליצור את הווסתים והסננים, להבדיל בין טוב לרע ולשמור על האינדווידואליות שלו.

לפניכם סרטון על משמעויות הגלובליזציה בעולם אצל אנשים שונים:

מעמדה של האישה בארץ השמש העולה

במסגרת עבודתי בנושא: מדיניות התקשוב ביפן, נחשפתי לפן נוסף הנוגע במעמד האישה, יעדיה והמצופה מרמת תפקודה בחברה היפנית. ההתייחסות אל האישה, בעיקר כגורם מרכזי בבית, הפתיעה אותי והשאירה אותי עם שאלות: האם יפן כמדינה שמתקדמת בתחום הטכנולוגיה והחינוך, גם מתקדם למעמד וזכויות האישה?

מערכת החינוך ביפן הינה מערכת בעלת סטנדרטים מאוד גבוהים ונוקשים הדורשת מהתלמיד יכולות מקסימליות המתבטאות באיכות הלמידה ובשעות לימודים מרובות במהלך היום וכן מתן כבוד טוטאלי לנושאי הסמכות.


בתרבות היפנית, חלוקת התפקידים בתוך התא המשפחתי הינם ברורים מאוד, לכל אחד מהפרטים במשפחה ישנו מסלול קבוע מראש. כאשר תפקיד האב הוא ללמוד, לעבוד ולפרנס את משפחתו, מצופה מן האם להיות עקרת הבית, הדמות המרכזית והדומיננטית, שאמורה לספק את כל צרכי הבית ולדאוג לילדה עוד בהיותו ברחמה, כאשר היא נעמדת מול הקונפליקט הדואלי, מצד אחד לתפקד כאם וכרעיה ומצד שני, אם ברצונה לפתח קריירה אישית, היא חייבת לקחת בחשבון בתרבות היפנית בה היא חיה, שלא תינתן לה תמיכה בשילוב התפקידים ולכן אחוז גבוה של נשים יפניות מוותרות מראש על הצורך בהגשמה עצמית במישור המקצועי.


מגיל ארבע כבר מתחילה בחברה היפנית התחרות להכניס את הילד למערכות החינוך הטובות ביותר שהמטרה היא לטווח ארוך בו התלמיד יוכל להתקבל לחטיבות הביניים, התיכונים והאוניברסיטאות היוקרתיים ביותר. כל סגנון הלמידה במערכת החינוך מושתת על שינון ולמידה כאשר ישנו קו אחיד ומתואם בין כל מוסדות החינוך ביפן, אין מקום לאינדיודואליות, או למידה המתבססת על סקרנות ורצון ללמוד. יחד עם כל מה שנאמר לעיל, בשנים האחרונות מתגלה תופעה של התרופפות המשמעת המתבטאה באלימות של התלמידים מאחר ואין התייחסות לצד הרגשי והאישי של התלמיד.


מערכת החינוך ביפן מפעילה לחץ רב הן על התלמיד והן על המורה ובנויה על דחיסת חומרים רבים בזמן קצר יחסית לכמויות החומר.בשנים האחרונות נעשה נסיון לצמצום כמות החומר הנלמד בכדי להפחית את הלחץ על המוסדות החינוכיים, תוך מתן שיעורי למידה בלתי פורמאליים כמו: שיעורי מחשב, ביקורים במוזיאונים ושיחות באנגלית המקלים על הלחץ הרגשי והנפשי של התלמיד היפני.
לשמחתי, תוך כדי עבודה, גיליתי כי בשנים האחרונות חלות תמורות בכל הקשור להתגמשותה ההדרגתית של מערכת החינוך ביפן וכן במעמדה של האישה היפנית ותפקודה בתא המשפחתי. אך עדיין ארוכה הדרך הבייתה והמצב אינו אידיאלי, כפי שהיה מצופה ממדינה מתקדמת כל-כך.
כאשר אני מסתכלת על עצמי במשולש: אם - רעיה ואשת קריירה, במסע בו אני פוסעת, אין לי ספק שללא עידוד ותמיכה מצד שותפי לחיים ומשפחתי וסביבתי הקרובה, לא הייתי יכולה למצוא את המשאבים הנפשיים והאינטלקטואלים ולתת את המירב בשלושת הקודקודים בהם אני מתפקדת. ועל כך אני מודה לסביבה התרבותית שקיימת במדינת ישראל שמאפשרת לאישה, במידת מה למצוא את האיזון בין פיתוח והגשמה עצמית מחד ושמירה על התא המשפחתי ויציבותו מאידך.
כולי תקווה שמעמד האישה ילך וישתפר ביפן ובכל העולם בכלל, כי לנו הנשים יש את העוצמה והכח, את החכמה ובעיקר את הבינה שניחנה בה האישה, המאפשרת את האינטגרציה במישורים השונים (עוד הרבה לפני התפתחות עידן הטכנולוגיה).