המשחק בתהליך ההוראה והלמידה

בשנים האחרונות המחשב הפך לכלי מרכזי בחיי המבוגרים ובחיי הילדים. ילדים משחקים רבות במחשב ונשאלת השאלה האם ניתן לשלב משחקי מחשב בלימודים? השאלה רלוונטית במיוחד עבור מקצועות כגון מדעים ומדעי הסביבה בהם ישנה למידה על תופעות מחיי היום יום ודרכי התמודדות עימן.

משנת 1950 משחקים וסימולאציה החלו להיות מרכיב עיקרי בתחום החינוך, העסקים, והרפואה.   

משחקים חינוכיים וסימולציות הינם תרגילים ניסיוניים המעבירים את הלומדים לעולם אחר בו הם מיישמים את הידע, האסטרטגיות, והמיומנויות שלהם בתפקיד נתון. לדוגמה: התלמידים יכולים להשתמש באוצר מילים כדי לתפוס מכשף רע ע"פ גרדלר, משחק הינו תרגיל תחרותי שבו המטרה היא לנצח את היריבים בעזרת חוקים מוגדרים. על כן, במשחק לימודי השחקנים צריכים להכיל את הידע שלהם ואת המיומנויות במטרה לנצח. דוקטור יחיאל שרמן  כותב על הלמידה מתוך משחק:

א. שילוב אינטליגנציות: למידה מתוך משחק משלבת את האינטליגנציה הרגשית יחד עם האינטליגנציה השכלית,שילוב מנצח- בלמידה. הלמידה מתוך חוויה בקצב איטי ונכון, מוסיף הרגלים מוצקים נפלאים ללמידה עתידית.
ב. מוטיבציה במשחק: המשחק מוסיף הרבה מוטיבציה, רצון, חשק, שמחה, עקשנות, סקרנות, יצירתיות ומאמץ כדי למצוא היגיון ודרכים לנצח. המשחק הופך ללמידה משמעותית באשר ההתחברות של הילדים למשחק נוחה, חכמה וטבעית ביותר.
ג. התייחסות לשונות בין תלמידים: היות ולכל ילד קצב למידה משלו, הרי המשחק מהווה כלי למידה המתאים לשונות שבין הילדים. אפשר וניתן ללמוד אוריינות, שפה כתובה וברורה, אוצר מילים, משימות והוראות, חשבון ברמות שונות, גיאוגרפיה, ידיעת הארץ והעולם, היסטוריה וכמובן תורה, נביאים ופרקי חז"ל רבים.
ד. קשב וריכוז: המשחק מוביל את הילדים להקשבה ולריכוז וכך קיימת משיכה עזה יותר אל הספר. כל משחק הוא לימודי, למידת כתיבה, קריאה דרך המשחק מגבירה מאוד את הרצון להמשיך לקרוא ולכתוב.
המשחק יוצר רוגע נפשי וגופני, ההורמונים הפועלים בגוף, שונים וטובים כאשר הילד שקט רציני, שמח ומאושר.
ע"פ מרגרט גרדלר, המשחק החינוכי חייב לענות על אחד מארבע מטרות הבאות:


א. אימון או חידוד הידע שנרכש.
ב. זיהוי פערים או חולשות במיומנויות הידע.
ג. לשמש כסיכום או ביקורת.
ד. יצירת יחסי גומלין חדשים בין מושגים ועקרונות.

במסגרת שיעורי התקשוב בשילוב נושא : מערכת השמש הנלמד בשיעורי מדעים בכיתות ה' בבית ספרי, החלטתי כי יש כאן פוטנציאל לשלב בין המשחק המתוקשב לנושא הנלמד בשיעור. במסגרת לימודי לתואר בקורס: "שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים נחשפתי לנושא המשחק בהוראה ולמחוללי המשחקים, תוך כדי ניתוח המשחק ומאפייניו. הבאתי בפני תלמידיי את האפשרות להשתמש במחוללי המשחקים השונים באינטרנט והופתעתי לגלות, עד כמה מעוף ויצירתיות יש לתלמידים ואף הצליחו לגלות מחוללים  נוספים שטרם הכרתי מן הסתם. עצם העובדה שהתלמידים יצקו את התכנים למשחקים שלהם, הדבר גרה אצלם את הסקרנות, פתח את היצירתיות והרצון ללמידה מתוך שמחה וסיפוק. 

אלימות הפייסבוק

השבוע פורסמה כתבה בכלי התקשורת על התאבדות נער בעקבות שימוש בפייסבוק. תלמידים מכיתתו של ד' הציקו לו וירדו לחייו וכתוצאה מכך הנער ד' שם קץ לחייו. באותו שבוע בדיוק, נערה בת  12 נאנסה והרתה ע"י  נערים שהכירה דרך הפייסבוק.
שני מקרים קיצונים ומזעזעים אלו , לא יכולים להותיר אותנו אדישים, בייחוד אנשי חינוך העוסקים במלאכה.
כיום, בעידן האינטרנט ושאר האמצעים הטכנולוגיים, ביניהם הפייסבוק, הרשת הסלולארית,הטוויטר, כולם מרשים לכל אחד לומר ולצייץ ככל העולה על רוחו מבלי לקחת אחריות על המילים שנשארות חקוקות ומתועדות ולא ניתן להשיבם חזרה.
כמורה לתקשוב בבית ספרי, ראיתי לנכון להעלות את נושא הסכנות האורבות לילדים בפרט ולנו המבוגרים בכלל. בפוסטים הקודמים, סיפרתי על הפעילות שעשיתי עם התלמידים בנושא הגלישה הבטוחה באינטרנט, אך כמו שהיה כתוב בכתבה בעיתון ידיעות אחרונות מתאריך 7.1.2011 "על פייסבוק לא דיברו איתנו",  החלטתי, כי למרות ששוחננו ועבדנו על הנושא, הייתה לי, לדאבוני, דוגמא ממחישה וקיצונית, למה הדברים עלולים להגיע ועד כמה רחוק.
לא פעם, אנו נדרשות לטפל באלימות המתרחשת לא רק בכותלי בית הספר, אלא אף באלימות המילולית המתרחשת בפייסבוק בין התלמידים והדבר מהווה סוג של התמודדות חדשה שלא נערכנו אליה בשטח. עלינו לשים לב כמורים, כמחנכים וכהורים איזה שימוש עושים ילדינו באמצעות הטכנולוגיות השונות הנמצאות לרשותם ובעיקר ברשת החברתית הפופולארית "פייסבוק", להעיר ולהאיר את דרכם ולא לשכוח לרגע שהם ילדים ועלינו להשגיח עליהם ככל שניתן.
אני מצרפת לכם קישור לכתבה נוספת העוסקת בנושא זה:
סטטוס של אלימות: איך הפך פייסבוק לכלי מסוכן

הזורעים הדמעה ברינה יקצרו

אני מתמודדת לא מעט פעמים מול שאלותיהן של הקולגות שלי, בדבר שילוב התקשוב בהוראה. והשאלה השכיחה שנשאלת: "במה אֶתַּרֵם בשילוב התקשוב בהוראה" ובמילים אחרות, האם הם יהפכו למורים טובים יותר.
במסגרת הקורס: "הערכת טכנולוגיות ידע" נחשפנו למחקרים לא מעטים ותיאוריות רבות הבוחנות את אפקטיביות התקשוב ושילובה בהוראה. על פי רוג'רס, אנשים אשר יתחברו לטכנולוגיה וירצו לשלבה, יהיו מונעים ממוטיבציה פנימית, קרי מודעות וגילוי עניין בטכנלוגיה, רק אחר כך יגיע שלב ההתנסות ואימוץ התקשוב בהוראה ובכלל.
כיום אני רואה את תפקידי כסוכנת שינוי שמטרתה חשובה מאין כמוה, מניסיוני בשטח, אני מודעת לכך שכל שינוי, גורם להתנגדות, חששות או סתם חוסר עניין ובמיוחד בשטח ההוראה, כאשר מורים יודעים שהתלמידים הרבה יותר מתוקשבים מהם ושולטים בטכנולוגיה, מציאות שיוצרת הפיכת הקערה על פיה. הווה אומר, המורה המסורתי והלא מתוקשב, מרגיש מאויים ממקום של מוביל, בעל הידע ולמעשה בעל הכח והסמכות מול תלמידיו, יהפוך ללא רלוונטי ובתחושתו קיים הפחד כי לא יצליח לצמצם את הפער בינו לבין תלמידיו בנושא התקשוב, מה גם שנושא זה הינו דינאמי ומתפתח בקצב מהיר ולדור שלא גדל אל תוך עולם המולטימדיה, יהיה חרד יותר לשינוי.
אך מורים המגלים חרדה, אינם מהווים איום בעבורי, ההיפך הוא הנכון, גם מורה חרד מגלה עניין מסויים ויתכן כי ילך איתי ויסיר מעליו את מכשול הפחד.
לעיתים אני חשה, ככסוכן שינוי במערכת שאחד מתפקידיו המרכזיים בשלב זה הוא שיווק ופרסום הטכנולוגיה והדבר מצריך ממני להעביר מסרים מתוקשבים, אטרקטיביים ותופסים את העין ואת הלב, שישדרו מסר של ידידות ותועלתיות מבורכת, שיכולה לסייע לכל חברי קהילת בית הספר, החל מצוות בית הספר, תלמידים וכלה בהורים. כשהמסר שלי לקהילת בית הספר ולמורים בפרט:

"הזורעים בדמעה, ברינה יקצרו"

גדר, כבשה ואיש עם בעיה

לאיש אחד קטן הייתה בעיה אחת גדולה. בגלל שעבד כל הימים- חשב עליה כל הלילות. חשב כל כך הרבה – עד שלא הצליח להירדם. כך שבעצם היו לו שתי בעיות.

אבל לפחות לאחת הבעיות הייתה לו דרך לפתרון כי הוא ידע שאומרים שהשיטה הכי טובה להירדם- היא לספור כבשים. למרות שהוא עצמו עוד לא ניסה את הדרך הזו, החליט שזו ההזדמנות לנסות.
בהתחלה הכבשים הסתובבו לו סתם בחדר בלי שום כיוון ומטרה, והיה לו קשה לספור אותן, אז הוא החליט להציב להן גדר, באמצע החדר, ופשוט לספור אותן כשהן עוברות אותה. הוא הזמין אותן לעבור את הגדר, מאוד בנימוס, למרות שבעצם לא הייתה להן ברירה אחרת.
עכשיו גם לכבשים הייתה בעיה. הן התחילו לעבור את הגדר- אחת, אחת, ולמרות שכל כבשה נראתה בדיוק אותו דבר, והגדר נשארה אותה גדר, כל כבשה עברה אותה בצורה אחרת... הראשונה קפצה מעל הגדר, כמו שרואים בכל הספרים, כמו שכל כבשה צריכה לעשות כשהיא נפגשת בגדר. השניה דווקא נדחקה מתחת. אחרת, כנראה מתוך ייאוש, או בגלל שחשבה שהיא מספיק חזקה, נכנסה עם הראש בגדר.
ואחת, החליטה לא להבחין כלל שיש בעיה של גדר. היו שם שתיים , קטנות, שטיפסו אחת על השניה ועזרו זו לזו לעבור. ואחת שאספה את כל אלו שלא הצליחו לעבור וטיפסה עליהן. היתה אחת שניסתה לחשב איך... ואחת שהתייאשה ולא הבינה בכלל- למה?! אחרת ניסתה לשכנע את השאר שהגדר לא נחוצה כלל. אחר כך הגיעה כבשה כמו כל הקודמות, רק עם סמל קטן על הישבן. ומשום מה הגדר, כשראתה אותו- הנמיכה את עצמה בהכנעה. הייתה כבשה שויתרה על הצמר שלה וכך יכלה לעבור בקלות את הגדר (היא קיותה שלא קר בצד השני...). הכבשה שאחריה- במקום לעבור את הגדר , ניסתה לדחוף אותה רחוק ככל האפשר.
עכשיו כבר נמאס לכבשים לחכות, וכולן עברו ביחד ורמסו את הגדר בלי קושי.
כולן...

חוץ מאחת



שעצרה,


לקחה צעד אחד אחורה


וגילתה...


שלפעמים יש דרך ממש פשוטה.


כל הכבשים הללו עניינו את האיש הקטן הוא המשיך לחשוב עליהן כל הלילה: איזו כבשה הכי חכמה
ואיזו הכי יעילה, ומהטוב בכל אחת, ומה רע...  ומה הוא...  ולמה...
ונרדם. (מאת: יעל בירן)

התחלתי בסיפור, במטרה להמחיש לכם תהליכי חשיבה שונים, שהפתרונות לקונפליקט צריכים להיות ברמה של הבנה, בקבלת החלטות, פתרון בעיות ושיפוט שהוא למעשה שלב החשיבה הגבוה ביותר, כפי שלמדנו בשבוע שעבר במסגרת הקורס: "אסטרטגיות מתקדמות ללמידה והוראה".
ישנם מספר סוגי חשיבה:
*חשיבה אנליטית
*חשיבה ביקורתית
*חשיבה יצירתית
תהליך משמעותי של חשיבה, הוא שילוב של שלושת סוגי החשיבה המאפשרים חשיבה יעילה.
באמצעות סיפר כבשים ודרכיהן השונות להתמודדות עם הבעיה שניצבה בפניהן, האיש הקטן בסיפורינו, העלה דרכי חשיבה שונים ברמות שונות שאיתם אנו מתמודדים בחיי היום יום. חשיבתו  נשענה על ידע קיים אצל האדם הנמצא ברבדים שונים, המרמה הנמוכה יותר ועד פתירת בעיות, תוך יכולת להגיע לרמת הכללה שזו הרמה הגבוהה ביותר ומשם לרמת היישום.

יום לאחר שלמדנו את נושא החשיבה והלמידה, התבצעה בכיתתי פעילות במסגרת שיעורי מפתח הל"ב בנושא קונפליקטים, והסיפור הנ"ל הובא בפני התלמידים וחשף אותם לרמות חשיבה שונות.
העיתוי של השיעור, מיד, יום למחרת הלימודים, סייע לי לאפשר ניתוח של סגנונות ורמות של חשיבה שונות בקרב תלמידיי, אני אדם המאמין שאין מקריות בעולם ולכל דבר יש ייעוד ותכלית שהתבטא באופן מאוד ישיר מהמעבר של השיעור האקדמי לשיעור בכיתה, בבית ספרי. 
לפניכם קישור לפעילות שהתקיימה בכיתתי ע"י תנועת נוער:
פתרון קונפליקטים